בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

פ ________

בפני:             כב' השופט דניאל בארי

 

המאשימה:      מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אידלמן

 

נגד

 

הנאשמים:       1 . ________

    2 . ________

    3 . _________

ע"י ב"כ עו"ד איציק כהן

 

 

הכרעת דין

 

לאחר שבחנתי את הראיות החלטתי לזכות את הנאשמים מחמת הספק.

 

כללי:

 

1.התביעה מייחסת לנאשמים, שוטרים במשטרת ישראל, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיף 380 ו – 382 (א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

 

2.התביעה טוענת כי ביום 1.5.07 סמוך לשעה 18:00 הגיע המתלונן, עיסא דרוויש עם ילדיו הקטינים לאיצטדיון בלומפילד על מנת לצפות במשחק כדורגל. בשער הכניסה התפתחו חילופי דברים בין המתלונן למפקד השער פקד דוידוב שבסופם החליט הקצין למנוע את כניסתו של המתלונן למגרש.

 

3.על רקע המתואר לעיל הוזעקו למקום הנאשמים, תפסו את המתלונן ולקחו אותו מהמקום בכח. הנאשמים הובילו את המתלונן לחדר חקירות הנמצא במרחק שכ – 20 מ' מהשער ושם המשיכו להכותו בבעיטות ואגרופים.

 

4.כתוצאה מהאלימות שתוארה לעיל נגרמו למתלונן שבר באפו, שבר בצלעות וחבלה בשפתיים.

 

5.הנאשמים כפרו במיוחס להם וטענו כי המתלונן שהיה שיכור לא ציית להוראות שניתנו לו, קילל ואיים ולאחר שנעצר השתולל וסרב להתלוות אליהם.

 

6.הנאשמים טענו כי נאלצו לעשות שימוש בכח כדי לכבול את הנאשם ולהובילו לחדר החקירות. הנאשמים הוסיפו כי המתלונן נפגע בשפתו כתוצאה מהמכה שקיבל מארון חשמל שבחדר החקירות.

512702963

 

גרסת המתלונן:

 

7.המתלונן מסר כי ביום האירוע הוא הגיע לבלומפילד כחצי שעה לפני תחילת המשחק. בשער 7 שדרכו נכנסו אוהדי סכנין נוצר לחץ. ילדיו שהיו עמו נלחצו ולכן הוא ביקש מהשוטרים שהיו במקום לזרז את הכנסת האוהדים.

 

8.המתלונן הוסיף שכאשר הגיע לפתח השער אחד השוטרים אמר לו שהוא לא נכנס:

"... היתה מהומה גדולה וצעקות וחברים שלי אמרו "תכניס את הילדים"".

 

המתלונן הוסיף כי הכניס את ילדיו למרות שהכרטיסים שלהם נותרו ברשותו.

 

9.בהמשך ציין המתלונן: "המשכתי בשיחה עם השוטרים ושאלתי מה קורה, ואז הוא אמר שאני לא נכנס ואחרי שניות מצאתי את עצמי בחצר, הגיעו שניים שהרימו אותי. השוטרים היו זה שדיברתי איתו והגיעו עוד שניים מאחור".

 

10.המתלונן הוסיף כי בחדר החקירות השוטרים כיבו את האור והיכו אותו באגרופים ובעיטות עד שאיבד את הכרתו. המתלונן ציין כי בעת שהוכה לא היה כבול באזיקים.

 

11.לאחר שאיבד את הכרתו נפסקו המכות, למקום הוזמן חובש והוא פונה לבית החולים בליווי שוטרים שהכו אותו. המתלונן הוסיף כי אחד השוטרים נתן לו "בעיטה קטנה" גם באמבולנס ואישר כי לא מסר על כך במח"ש.

 

93537280656

 

12.המתלונן ציין כי לא ידע שצילמו אותו בחדר החקירות. הוא הוסיף: "... היה לי הרבה דם על הרצפה ועל כל הגוף שלי. גם החולצה התלכלכה בדם".

הנאשם אישר כי ביום האירוע שתה בביתו אך הדגיש כי לא היה שיכור.

 

13.מהתעודות הרפואיות שהוגשו ומהתמונות עולה כי המתלונן נפגע בשפתו, בצלעותיו, שבר בצלעות 7 – 8 וכן בידיו ובפניו. לא נמצא שבר באפו.

 

14.המתלונן ציין שמכריו ראו את השלב הראשוני של התקרית אך לא מסר פרטים של עדים לחוקרי מח"ש.

 

גרסת הנאשמים:

 

15.הנאשמים ציינו כי הם נדרשו להגיע לשער 7 על מנת לסייע בחיפושים ולזרז את כניסת האוהדים. בשלב מסוים פקד בני דוידוב אמר למתלונן כי הוא לא יכנס למגרש.

המתלונן לא השלים עם החלטתו של פקד דוידוב צעק וקילל. הקצין ביקש מהנאשמים להרחיק את המתלונן מהשער. הנאשמים מסרו כי המתלונן שנראה להם שיכור התנגד קילל ודחף את נאשם 3 שהודיע לו שהוא עצור.

 

16.בהמשך ציינו הנאשים כי המתלונן התנגד בכח להובלתו לחדר חקירות וכן לכבילתו. הנאשמים נאלצו להפעיל כח על מנת להביאו לחדר החקירות.

בחדר החקירות המשיך המתלונן להשתולל ותוך כדי השתוללות פגע בארון חשמל ונפצע בשפתו.

 

17.לאחר פציעתו נרגע המתלונן. קצין שהגיע למקום החליט כי יש לפנותו לבית חולים.

 

עדים אחרים:

 

18.דברי הנאשמים לעניין התנהגותו של המתלונן נתמכים גם בדברי פקד דוידוב והשוטרת ענת אבורמד.

 

19.יצוין כי רפ"ק אסף צור שהגיע לחדר החקירות שאל את הנאשמים כיצד נפגע המתלונן. הנאשמים לא מסרו לו כי הוא נפגע מארון החשמל.

 

הערכת העדויות:

 

20.לאחר שבחנתי את מכלול העובדות הגעתי לידי מסקנה כי המתלונן לא תאר בצורה נכונה את ההתרחשויות וניסה להמעיט בחלקו לגבי האירועים.

 

21.מהעבודות לרבות עדויות של שוטרים שלא היו מעורבים ישירות בתקרית, עולה בבירור כי המתלונן היה נסער והתנהג בצורה בלתי מרוסנת.

 

22.השוטרים השתמשו נגדו בכח ולא הכחישו זאת למרות העובדה כי הפגיעה בפניו של המתלונן בהתנגשות בארון חשמל לא צוינה על ידם כשנשאלו על ידי רפ"ק צור, הגעתי למסקנה כי אין מספיק ראיות המוכיחות מעבר לספק סביר את המעשים המיוחסים לנאשמים.

 

23.התובעת ציינה כי אין בדברי הנאשמים כדי להסביר פגיעה בצלעותיו של המתלונן. אני סבור כי טענה זאת אינה נכונה. המתלונן נגרר לחדר חקירות והסימנים בידיו מצביעים על כך, ולכן לא מן הנמנע כי נפגע בחזהו בעת הניסיון להובילו לחדר החקירות.

 

24.סוף דבר החלטתי לזכות את הנאשמים מחמת הספק מהעבירה שיוחסה להם בכתב האישום.

 

ניתנה היום ב' בשבט, תשס"ט (27/01/2009) במעמד הצדדים

רוצה תוצאות? התקשר/י עכשיו!
08-6344344   |   050-2777172

לפרטים נוספים צור/י קשר



בניית אתרים - טואול