לפני כבוד השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי

 

 

 

המאשימה

 

 מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש

 

נגד

 

הנאשמים

.1 ZZZZZZ

.2 YYYYYY

.3 XXXXXX

 

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ליאורה נהון

הנאשם 1 וב"כ עו"ד מיכאל כרמל 

הנאשם 2 וב"כ עו"ד חנא בולוס 

הנאשם 3 וב"כ עו"ד יצחק כהן 

מתורגמן ביהמ"ש לשפה הערבית – מר עלאא מואסי

 

פרוטוקול

 

ב"כ המאשימה: יש מספר עדים שלא הגיעו. הדבר נודע לי ברגע האחרון, אבקש לקבוע מועד נוסף להבאתם.

לשאלת ביהמ"ש, ביהמ"ש צודק שהתיק נקבע במאי להוכחות, התחלתי להתקשר לעדים לפני שבועיים, בסוף שבוע שלפני כן. לכל עד יש את הסיבה שלו. לגבי עדים 1 ו-4 – שוחחתי איתם, קבעתי איתם אתמול בשעות הערב והם לא ענו לי. אין לי תשובה ואני לא יכולתי לצפות את זה. הם זומנו להיום והם ידעו שהם אמורים להגיע היום. אני תמיד מעדיפה לפגוש עדים סמוך לדיון. כאן אין לי תשובה.

עד מספר 3 – נמצא במעון סגור בצפון, כבר היתה היערכות, כדי לצאת הוא צריך ליווי מיוחד, הוא היה אמור להגיע היום, אבל בכל הנוגע להכנה שלו לא הצלחנו ליצור איתו הערכות, אני אצטרך לנסוע לצפון להכין אותו.

לשאלת ביהמ"ש, אני לא זוכרת מתי פניתי לעד מספר 1, עם עדים 1 ו-4 לא היתה בעיה, אתמול קבענו איתם והם פשוט לא הופיעו, אבל אנחנו זימנו אותם להיום. עם עד 3 זה היה מורכב, הוא דובר ערבית, דיברתי עם אמא שלו, שאמרה לי שהוא במעון סגור בירכא, הם העבירו אותי להנהלה.

לגבי עד 5 – הוא יגיע מחר.

לגבי עד 6 – אביו עובר ניתוח מאוד מורכב, הוא חשב שהוא יצליח להגיע, הבנתי ממנו שהמצב לא פשוט והוא לא יכול להגיע. אם יתבקש הוא ימציא אישורים רפואיים.

לגבי עד 7 – יגיע היום. כך גם עד 8.

את עד 9 – לא הצלחתי לאתר. הוא שוטר, יש לי טלפון לא תקין, ניסיתי דרך המודיעין והוא לא תקין.

עד תביעה 10 – יגיע מחר.

שאר העדים יגיעו מחר.

 

עו"ד כהן: עד תביעה 9, סאמר אבו גנאם, הוא שוטר במשטרת ירושלים. למה לא הצליחו לאתר אותו?

 

ב"כ המאשימה: כל העדים הוזמנו, שני העדים שלא הגיעו אתמול, אין לי הסבר ואין לי תשובה. ביהמ"ש יודע את מהות המתלוננים שלנו, אין לי דרך להביא אותם.

 

עו"ד כהן: אנחנו נערכנו לשתי ישיבות שכוללות פרשת הגנה וסיכומים ומחר הנאשמים היו אמורים להעיד. תחליף של הוצאות בתמורה לדחיה הוא לא מתאים, אני יכול להציג החלטה שביהמ"ש זה לא דוחה בתיקים של מח"ש ומקיים את הדיון.

נקודה נוספת, התיק הזה נדחה בהתחלה למועד ביולי, אם ביהמ"ש זוכר ביום ההקראה היום המון תיקים שרובם כבר הגיעו אל הסוף כולל ערכאות ערעור. הנאשם 3 הושעה מעבודתו בגלל התיק, התיק נדחה לדצמבר, לא התרעמנו כי המועד לא מתאים אבל עכשיו לבוא לאחר שהתכוננו לימים האלה לבקש דחיה נוספת.

 

ב"כ המאשימה: עד מס' 16 הוא ביום חופש ולא הצלחתי לדבר איתו. עד מספר 14 שהוא כבר לא חוקר מח"ש לא זמין. עדים 13, 15, 12 ו-17 יגיעו.

 

עת/8 רס"ר עלי סוועד לאחר שהוזהר כדין לומר אמת:

 

חקירה ראשית:

ש. ספר לביהמ"ש מה תפקידך?

 

עו"ד כרמל: מדובר בעד שלמיטב הבנתי נחקר תחת אזהרה במח"ש, הוא בא להעיד על אירועים שהוא היה שותף להם. אני רוצה לדעת מה סטטוס התיק נגדו? האם התיק נגדו נסגר?

 

ב"כ המאשימה: התיק נגדו נגנז מחוסר ראיות.

 

עו"ד כרמל: מן הראוי, למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות, אני חושב שצריך להסביר את מעמדו ואם יוכלו לעשות שימוש נגד דברים שהוא יאמר היום.

 

ב"כ המאשימה: התיק נגדו נגנז. הזכות הקנויה בחוק להגיש ערר על ההחלטה כבר חלפה.

 

המשך:

ת. תפקידי שוטר סיור בתחנת שלם.

ש. כמה שנים אתה בתפקיד?

ת. כרגע שנתיים, שנה ו-8 חודשים בערך.

ש. ספר לביהמ"ש על המשמרת שלך מיום 7.10.2017?

ת. אני לא זוכר בדיוק מה קרה שם. הכל רשום בעדות שלי. בדוח הפעולה.

ש. רעננו את זיכרונך, ספר במילים שלך מה היה.

ת. היינו במשמרת ערב, סיור, לא זוכר בדיוק את התאריך. היה סיור שיגרתי בגבעה הצרפתית, נכנסנו לרחובות, הבחנו ברכב, ניגשנו לרכב לבדיקה, בבדיקה היה תקיפת שוטרים, התנגדות למעצר. היה לנו שני עצורים, החזקנו אותם והמשכנו לתחנה. בתחנה הפרדנו את העצורים וכל אחד נכנס בנפרד לרשום דוחות פעולה.

ש. אני פחות אתמקד באירוע בשטח. אני רוצה לשאול אותך מה קרה כשהגעתם לתחנה? עם איזה עצור אתה נכנסת?

ת. העצור שלי שעצרתי בשטח היה עם צוות מג"ב הגיע לתחנה, עד שעליתי ולקחתי אחריות עליו, נכנסתי בהתחלה עם דרוויש ואחר כך על פאדי.

ש. דרוויש היה עצור של מי?

ת. של עזיז.

ש. ופאדי היה עצור של?

ת. שלי.

ש. איך התנהג דרוויש העצור של עזיז?

ת. רשום בעדות שלי. אני לא זוכר. אני יכול לקרוא את העדות שלי?

ש. ספר לנו בעל פה קודם.

ת. איך העצור התנהג? הוא השתולל בשטח וגם בניידת.

ש. ובתחנה?

ת. לא ראיתי אותו. רק כשהגעתי לקחת אחריות עליו למעלה.

ש. ואז איך הוא התנהג?

ת. איים, קילל, צעק.

ש. מה הוא צעק?

ת. אני לא זוכר.

ש. בחקירה שלך הוצג לך סרטון שבו רואים את דרוויש צועק. אתה זוכר מה הוא צעק? הוא צועק לרוב בשפה הערבית, אתה דובר שפה ערבית. אתה זוכר מה הוא צעק?

ת. לא.

ש. אני מבקשת לרענן את זיכרון העד, אני מפנה לשורה 142 ו-143 בחקירה שלך. מקריאה.

ת. 'למה משתמשים נגדי בכוח, תעזבו אותי אני כבר עצור'. זה מה שראיתי בסרטון. אני מאשר.

ש. ספר לי מה היתה הנגיעה שלך בדרוויש בתחנה?

ת. מאיזה צד?

ש. אמרת שבאיזשהו שלב הוא היה תחת אחריות שלך. מה עשית איתו?

ת. שמרתי עליו, בהתחלה במסדרון בין שני החדרים של העצורים ושל התדרוכים, אחרי זה הכנסנו אותו לחדר של התדרוכים.

ש. מי הכנסנו אותו?

ת. אני והשוטר ג'ון.

ש. ת. מדובר בחדר שמבצעים בו תדריך לפני משמרת.

ש. איך נכנסים לחדר הזה?

ת. יש קודן.

ש. מה היה המצב של דרוויש העצור באותו שלב מבחינת איזוק?

ת. הוא היה אזוק באזיקי ידיים.

ש. מה קרה בחדר כשהכנסתם אותו?

ת. שותק. אני יכול להסתפק במה שרשום בעדות שלי?

ש. לא. ספר לנו מה היה במילים שלך.

ת. שותק, (מתקשה לדבר, נושם), מסרב לדבר.

ש. אני ארענן את זיכרונך, אשאל אותך מה אמרת במח"ש. אתה אומר שהוא היה בתוך החדר וסיפרת שהם התווכחו בערבית נכון?

ת. נכון.

ש. ואז ג'ון ניסה להרגיע אותו לפי מה שאתה מספר למח"ש?

ת. נכון.

ש. איך ג'ון ניסה להרגיע אותו?

ת. רשום בעדות.

ש. אמרת בעדות, אני מפנה לשורה 100 – 102 מצטטת. אתה אומר שג'ון נתן לעצור שתיים או שלוש כאפות לפנים.

מעמתים אותך בחקירה במח"ש לגבי האירוע שקרה בחדר ואז אתה משיב כך בשורה 92 – 94 "המילים לא יוצאות לי, אני לא אוכל להסתכל בעיניים של השוטר אם אני אגיד את זה, האמת כן, נתן לו כאפה לפנים, לא זוכר כמה, אבל זה הרגיע אותו, אני יצאתי מהחדר, לשאלתך, כדי לנגב לו את הדמעות והנזלת ונקודה קטנה של דם בסנטר". אתה מאשר שזה מה שאמרת במח"ש?

ת. כן.

ש. אתה מאשר שזה נכון?

ת. כן.

ש. אחר כך אתה נשאל כמה כאפות ראית שג'ון נותן לעצור ואתה משיב שתיים או שלוש, לא זוכר בדיוק, אתה מאשר?

ת. כן.

ש. ולאחר מכן אתה נשאל לאן הוא נתן את הכאפות ואתה משיב לפנים.

ת. נכון.

ש. אתה גם אישרת קודם שהעצור בכה. אתה יכול לומר למה הוא בכה?

ת. לא זוכר.

ש. אתה אומר במח"ש שהוא בכה בגלל הכאפות. אני מציגה לך. אתה מאשר?

ת. מאשר. לא זוכר את זה, אבל זה מה שאמרתי במח"ש.

ש. הגרסה שנתת במח"ש יומיים אחרי האירוע היא גרסת אמת?

ת. כן.

ש. בעצם כשג'ון נתן את הכאפות לדרוויש, דרוויש היה אזוק?

ת. כן.

ש. איך אתה הרגשת באירוע כשנשאלת על זה, אתה רוצה לומר?

ת. אני לא רוצה לומר.

ש. אתה היית בחדר עם ג'ון והעצור דרוויש. איזו הצדקה היתה להשתמש נגדו בכוח בתחנה? אתה זוכר מה השבת בחקירה?

ת. אני לא זוכר מה השבתי בחקירה.

ש. אני ארענן את זיכרונך, אני מפנה לשורות 184 – 187. אני אקצר ואתה אומר שבשטח היתה הצדקה לשימוש בכוח, ובתחנה לא היתה הצדקה. אתה מאשר את זה?

ת. כן.

ש. בחקירה שלך אמרת דבר נוסף איך הרגשת לגבי ג'ון, ראית אותו בעבר עושה כך, היית מופתע או לא היית מופתע?

ת. רשמתי בעדות שלי שזו הפעם הראשונה שראיתי אותו. הוא שוטר מצוין, אף פעם לא היה לו דבר כזה.

ש. היו לכם הרבה עצורים?

ת. כן.

ש. אני שואלת על אירוע אחר שהיה בתחנה באותו יום, בתחנה, האירוע השני. ספר לי על קטינים שראית בתחנה.

ת. כן. אמרתי בעדות, היו קטינים.

ש. אתה זוכר אם זה אחד, שניים, שלושה?

ת. שניים.

ש. איזה היכרות היתה לך עם החוקר שחקר את הקטין?

ת. לא הכרתי אותו, לא ראיתי אותו אף פעם. רשמתי את זה בעדות.

ש. בעצם היה חוקר שאתה לא מכיר שהיה ביחד עם קטין. את הקטין אתה מכיר?

ת. לא.

ש. מה היה עם החוקר הזה והקטין ממה שראית?

ת. אני לא מכיר את החוקר, רשמתי בעדות שלי שהוא חוקר בתחנה לוקח את העצור לחקור אותו ומחזיר אותו.

ש. איפה אתה ישבת?

ת. חדר עצורים לרשום דוחות פעולה.

ש. איפה היה הקטין הראשון?

ת. בתוך החדר.

ש. מי בא ולקח אותו?

ת. חוקר שאני לא מכיר.

ש. לאן הוא לקח אותו?

ת. לחקירה.

ש. וכשהוא חזר, איך היה נראה הקטין?

ת. מבוהל.

ש. ומה עוד אתה יכול לומר?

ת. אני לא זוכר בדיוק.

ש. מה היה נראה עליו בפנים?

ת. רשמתי בעדות שלי, אני לא זוכר בדיוק. אני זוכר שהוא היה מבוהל.

ש. אני מרעננת את זיכרונך ואני מפנה לשורה 169, אתה אומר שראית את הקטין שנחקר בחדר חקירות עם דמעות בעיניים והיה נראה מפוחד. אתה מאשר את זה?

ת. כן.

ש. אחר כך, בשורה 174 אתה חוזר ואומר שהוא היה עם דמעות בעיניים והיה נראה מבוהל. אתה מאשר את זה?

ת. כן.

ש. אחרי שהחוקר הזה החזיר את הקטין הראשון, מה הוא עשה?

ת. מה הוא עשה?

ש. אני חוזרת אחורה, אני מפנה לשורה 171 שאתה מתאר שהילד היה בהלם.

ת. כן.

ש. אז אנחנו אומרים שהילד הראשון חזר עם החוקר שאתה לא מכיר, והוא היה מפוחד, מבוהל ועם דמעות בעיניים ובהלם?

ת. כן.

ש. איפה היה הקטין השני?

ת. באותו חדר.

ש. מה עשו איתו?

ת. לקחו אותו לחקירה.

ש. מי לקח אותו?

ת. אותו חוקר.

ש. אתה יודע מה קרה איתו בחקירה?

ת. לא יודע.

ש. ראית איך הוא היה נראה כשהוא חזר?

ת. לא.

 

חקירה נגדית לעו"ד כרמל:

ש. אני מבין שהמעמד לא קל. אשתדל לעשות את זה קצר ולעניין. אתה זוכר שלפני שהתחלת את החקירה שלך תחת אזהרה במח"ש ב-9.10 בשעה 19:30, ישבת בחדר עם אמיל ונועה והיתה לכם שיחה לא פורמאלית על מה כדאי שתעשה בחקירה שלך ואם תתנהג כמו שהם מצפים בחקירה אז לא יאונה לך רע?

ת. אני זוכר את זה שלקחו אותי בהתחלה לעדות. כן הכניסו אותי לחדר הזה, אמרו לי בוא נדבר בשיחה פתוחה בינינו. אמרתי להם שלא, שכל מה שהם רוצים אני אעיד בחדר חקירה. הפכו אותי לחשוד והודיעו לי שאני חשוד בתקיפה וחקרו אותי על הדברים האלה בחקירה.

ש. אתה הגעת למשרדי מח"ש לפי מזכר שכתב אמיל, בשעה 18:22. החקירה שלך החלה ב-19:30, כלומר למעלה משעה לאחר מכן. אמיל כותב מזכר עם הסברים שאמרו לך שהחלק שלך הוא קטן ומינורי ושאם תאמר את האמת מה ראית בעיניים שלך ולא תגן על השוטרים ולא תשקר בשבילם לא יקרה לך כלום. אתה זוכר את זה?

ת. כן.

ש. אתה זוכר אם במהלך השיחה הזו, לפני שהתחלת את העדות הכתובה, מישהו אמר לך שכל מה שאתה אומר יכול לשמש נגדך, שאתה יכול להתייעץ עם עו"ד או שכל השיחה הזו היתה פתוחה ולא פורמאלית?

ת. לא הזהירו אותי ולא היה אזהרה.

ש. בריענון נתנו לך לקרוא את המזכר הזה שאני מציג לפניך?

ת. לא.

ש. אני מבקש להגיש את המזכר – מוגש ומסומן נ/1. אני מקריא את ס' 1, תאשר לי האם זה נכון? אתה זוכר סיטואציה כזו?

ת. דיברתי איתו נכון, אבל הוא לא הודיע לי על החשדות נגדי ושאני חשוד. שאני הולך להיחקר תחת אזהרה. אני לא זוכר כזה דבר.

ש. אני מקריא את ס' 4. אתה זוכר שנכנסת לשיחה בחדר של אמיל?

ת. כן.

ש. אמיל אומר שבשיחה קרו הדברים הבאים, מקריא את ס' 4. אתה זוכר את זה?

ת. לא זוכר בדיוק, אבל כן זה מה שקרה.

ש. אני מקריא את ס' 5. אתה זוכר את זה?

ת. לא זוכר.

ש. מקריא ס' 6. אמיל ובת שבע דיברו איתך יפה או שלא היו נחמדים בשלב הזה?

ת. בשלב הזה, רגיל, שיחה רגילה.

ש. ואז ממשיך להקריא ס' 6. אתה זוכר שהקריאו לך דברים שאמר שוטר אחר ולמעשה עוד לפני שנחקרת אמרו לך מה הם טוענים שהיה?

ת. אני לא זוכר את הקטע הזה.

ש. בס' 7, הם אומרים שהסבירו לך שמדובר בצומת דרכים ושאם תמסור גרסה אמתית בנוגע לאירוע הם יתחשבו בך בכפוף למנהלים אתה זוכר את זה?

ת. כן. אמרו לי שיעשו את העדות פה וישחררו אותי פה ולא יחקרו אותי תחת אזהרה. אני אמרתי שאני מבקש להיות בחקירה ושהעדות שלי תהיה כתובה במשרד מול מחשב.

ש. בס' 8 כותב אמיל שלאחר כל ההסברים האלה, הוא שאל אותך אם היה שימוש בכוח בלתי חוקי ושלא לצורך מצד השוטרים בשטח, אמרת שלא ראית. אתה זוכר את זה?

ת. כן.

ש. לאחר מכן מסרת הודעה מפורטת שאני מתאר לעצמי שהקריאו לך אותה במח"ש ואתמול קראת אותה?

ת. כן.

ש. מצאת דברים לא נכונים? דברים שאתה רוצה לתקן?

ת. דברים שאני לא זוכר ש...

ש. לא. האם אתה ראית דברים שאתה זוכר שהם כתובים והם לא נכונים.

ת. לא.

ש. אתה זוכר שבמהלך החקירה די התרגשת ואפילו שמת ידיים על הפנים וקצת ירדו לך דמעות?

ת. כן.

ש. אתה זוכר שביקשת לצאת להפסקת סיגריה עם החוקרת נועה?

ת. כן.

ש. נועה הבינה שאתה במצב נפשי לא פשוט, שאתה מתלבט מאוד והיא הבינה שאת ההפסקה הזו היא יכולה לנצל כדי לתשאל אותך מחוץ לחדר חקירות. כל מה שדיברתם מחוץ לחדר חקירות הוקלט. אתה לא ידעת שהיא מקליטה אותך מחוץ לחדר חקירות נכון?

ת. נכון.

ש. וכשהיא מתחקרת אותך ושואלת אותך שאלות מחוץ לחדר חקירות ואתה אחרי שכמעט בכית אמרת לה את כל האמת?

ת. כן.

ש. השמיעו לך את ההקלטה בינך לבין נועה במח"ש?

ת. לא.

ש. מח"ש טרחה להראות לך את הווידיאו של מה שקרה באירוע, כדי שתיתן הסברים?

ת. לא.

ש. בהכנה אתמול אף אחד לא אמר לך שאתה מוקלט אומר כך וכך ומה יש לך לומר על כך?

ת. לא.

ש. מח"ש לא זימנו אותך לחקירה נוספת והשמיעו לך את ההקלטה?

ת. לא.

 

ב"כ המאשימה: מה מטרת החקירה הזו? לאן היא חותרת? אני לא אראה לו הקלטה ולא אעמת אותו עם ראיה ישירה בתיק שלא הוצגה לו בחקירה במסגרת ההכנה. אלה הנהלים.

 

המשך:

ש. אני לא רוצה להקשות. יש פה הקלטה. בשלב זה אמנע מלהגישה. אני מקריא לך דברים ותאשר לי שאמרת אמת. בהקלטה הזו אתה מספר מיוזמתך את הדברים שחברתי הקריאה לך מקודם על נאשם אחר בתיק. אתה זוכר שבהפסקה נועה כל הזמן אמרה לך ונתנה לך דוגמא על התיק של ניסו שחם, ששוטר שלא דובר אמת לא יכול להמשיך להיות שוטר. אתה זוכר את זה?

ת. אני לא זוכר את זה.

ש. אתה לא יודע שחובתו של השוטר לומר אמת?

ת. זה ידוע.

ש. אחרי שאתה מספר מה שראית בתחנה עם ג'ון ושומעים כמה קשה לך לספר את זה. היא שואלת אותך ואני מפנה לעמ' 11 להקלטה. היא שואלת אותך ואתה לא יודע שאתה מוקלט "באמת לא ראית את עזיז מרביץ" אתה אומר לה שלא ראית אותו מרביץ.

ת. אוקיי.

ש. לא סיפרת את זה בחקירה ראשית אבל זה נכון שכשעזיז הגיע עם דרוויש לתחנה ראית איך הוא הוציא אותו מהניידת ומכניס אותו למעלית?

ת. כן.

ש. מכיוון שאתה במצב נפשי רגיש ואתה די בוכה ואתה לא יודע שמקליטים אותך, אין סיבה שתאמר משהו על שוטר אחד ותשקר לגבי שוטר אחר. אמרת את האמת?

ת. כן. רק את האמת אמרתי.

ש. אם היית רואה מאן דהוא דופק לעצור את הראש במעלית כשהוא אזוק בידיו, היית אומר את זה?

ת. לא ראיתי את זה.

ש. סימן שלא היה דבר כזה כי ראית איך מובילים את דרוויש מהניידת למעלית נכון?

ת. נכון.

ש. כשוטר שמשרת בתחנת שלם אתה יודע שהחניה הזו כשרכבים מגיעים עד הכניסה למעלית זה אזור מצולם ומוקלט, כל שוטר יודע את זה נכון?

ת. עד הכניסה למעלית. כן.

ש. כך שתסכים איתי שאם היית רוצה להרביץ לעצור לא היית מעז במקום שאתה יודע שהוא מצולם?

ת. אסור להרביץ.

ש. עזוב את זה שאסור להרביץ. אבל אתה וכל השוטרים בתחנה יודעים שהמקום הזה מצולם?

ת. כן. כולם יודעים שהמקום הזה מצולם.

ש. בעדות שלך ישנם עוד כמה פרטים שחברתי לא עברה איתך עליהם. אני מבקש שתאשר לי אותם. אתחיל מזה שפאדי אבו חומוס, זה לא פעם ראשונה שאתה מכיר אותו נכון?

ת. נכון.

ש. זה גם לא פעם ראשונה שאתה רואה אותו שיכור, מדבר לא יפה ומתנהג לא בכבוד כלפי שוטרים?

ת. נכון.

ש. מה שהיה בשטח זה שגם פאדי וגם דרוויש היו שיכורים מאוד וההתנהגות שלהם היתה התנהגות של אנשים שיכורים נכון?

ת. נכון.

ש. זה לא שאתם באתם אליהם וביקשתם תעודות זהות והם התנהגו יפה ונתנו לכם בכיף והתנהגו כמו אנשים רגילים, הם צעקו ופאדי אמר לך אתה מכיר אותי, מה פתאום אתה מבקש ממני תעודת זהות. נכון?

ת. נכון.

ש. אתה זוכר שהשוטר עשה תנועה שהוא רוצה להשתין, והוא עשה תנועה שהוא משתין לכיוון השוטרת ולכן היא עשתה שימוש עם הכלב?

ת. כן.

ש. אתה למעשה הגעת בניידת הראשונה למקום יחד עם ג'ון ועזיז. מה הסיבה שהגיעו ניידות נוספות?

ת. החשודים השתוללו שם. זה רשום בדוח הפעולה.

ש. הם התנגדו למעצר ולכן הזעקתם עוד שוטרים?

ת. כן. רצינו סיוע.

ש. אתה זוכר שהוצאת את דרוויש מהניידת של עזיז כדי שינעל את האוטו שלו?

ת. כן.

ש. זה נכון שהוא התפרע בתוך הניידת?

ת. כן. רשום בדוח הפעולה.

ש. זה נכון שהסיבה שהוא התפרע זה שהוא צעק שתתנו לו לנעול את האוטו שלו?

ת. נכון.

ש. ולמעשה אחרי שנתתם לו לנעול את האוטו והחזרתם אותו לניידת הוא די נרגע?

ת. כן.

ש. ז"א שכל הצעקות שהיו מהרגע שהוא נכנס לניידת ועד הרגע שהוצאת אותו יחד עם ג'ון היו לגבי אל תשאירו את הרכב שלי פתוח?

ת. נכון.

ש. ולא היו רק צעקות, הוא גם השתולל, דפק בחלון, דפק בדלתות?

ת. נכון.

ש. אתה אומר בעדותך בשורה 29, מצטט. זה נכון?

ת. כן.

ש. ז"א אם אני מבין את הסיטואציה אתה מוציא אותו יחד עם ג'ון, נותנים לו לנעול את האוטו שלו, שחררם לו את האזיקים, אזקתם אותו בחזרה והחזרתם אותו לאוטו?

ת. לא זוכר. אני זוכר שהורדנו אותו. אני לא זוכר בדיוק מה היה שם.

ש. מיד אחרי שהכנסתם אותו בחזרה לרכב עזיז הניע ונסע נכון?

ת. כן.

ש. כבן אדם, אם היית מכניס אותו ביחד עם ג'ון לניידת ומישהו אחר היה לידך בשלב זה נכנס לניידת ומפרק את דרוויש במכות, לא היית נותן לדבר כזה לקרות נכון?

ת. כבן אדם.

ש. אם אתה היית רואה מישהו נותן אגרופים ומכות לפנים לאדם אזוק בידיים וברגליים, אתה לא היית נותן לזה לקרות נכון?

ת. נכון.

ש. איך אתה מסביר את זה שיש עד שאומר לפחות באחת מגרסאותיו שבשלב בין שאתה וג'ון החזרתם את אדון דרוויש לרכב של עזיז ועד שהרכב הזה יצא, שוטר נכנס מאחורה ופירק במכות את מחמוד דרוויש. ואתה לא ראית דבר כזה? איך זה יכול להיות?

ת. לא ראיתי דבר כזה.

ש. גם בווידאו לא רואים דבר כזה.

ת. אני לא ראיתי.

ש. מישהו אמר לך ששיקרת בנקודה הזו וצעקו עליך?

ת. כל הזמן שאלו אותי.

ש. אבל בנקודה הזו, איך שהכנסתם אותו לרכב והרכב נסע לתחנה, מישהו טען ששיקרת בנקודה הזו?

ת. לא.

ש. אתה זוכר שסיפרת שדרוויש דפק את הראש שלו בקיר בתחנה?

ת. כן.

ש. לחברתי היה חשוב שאתה תיתן עדות סברה על הווידאו שלטעמי לא קביל של נדב, לא רואים בווידיאו שמישהו מרביץ לבן אדם נכון?

ת. אני לא ראיתי את הווידיאו עד החקירה.

ש. אבל לא רואים בווידיאו שמישהו מרביץ נכון?

ת. נכון.

ש. לכן כשחברתי הפנתה אותך למה שאמרת בחקירה בשורות 142 – 143, מצטט. לא משתמשים נגדו בכוח בשלב הזה?

ת. לא משתמשים נגדו בכוח. זה מה שהיה בסרטון, זה מה ששמעו שהוא צעק.

ש. ותסכים איתי שכמה דקות לפני זה הוא דפק את הראש בקיר?

ת. כן.

ש. אתה גם זוכר שדרוויש בזמן שהיה בניידת של עזיז דפק את הראש שלו במגן פלסטיק. אתה מספר את זה בעדותך בשורה 27.

ת. כן.

ש. בשום שלב דרוויש לא אמר לך שמישהו הרביץ לו בשטח נכון? כשלקחת אותו לנעול?

ת. לא.

ש. לא שמעת אותו צועק 'איי כואב לי', אלא רק שמעת אותו צועק תנו לי לנעול את האוטו?

ת. נכון.

 

עו"ד כרמל: אני רוצה להגיש את דוח הפעולה של העד ואת ההודעות שלו והכל. אני חושב שמן הראוי שהתמונה המלאה תהיה בפני ביהמ"ש אבל בגלל שערבו אותי באישום לא לי בכתב האישום, אני מציע להגיש את זה רק לצורך האישום הראשון לגבי הלקוח שלי. אני חושב שזה חשוב להשלמת התמונה.

 

ב"כ המאשימה: אני מתנגדת. אם מגישים ת ההודעה אז להגיש את כל ההודעה.

 

עו"ד בולוס וכהן: אנחנו מתנגדים.

 

המשך:

ש. גם בדוח הפעולה אתה מספר שאתה הורדת את דרוויש ביחד עם ג'ון לסגור את הרכב שלו וגם בדוח הפעולה אתה מציין שכל ההתפרעות של דרוויש זה כי הוא רצה לנעול את הרכב שלו. אתה זוכר את זה?

ת. כן.  

 

חקירה נגדית לעו"ד בולוס:

ש. אני מבין שנגדך לא הוגש כתב אישום בגין מעורבות בתקיפת אותו דרוויש נכון?

ת. נכון.

ש. גם לא נפתח נגדך הליך משמעתי?

ת. נכון.

ש. האם זה נכון כי חוקרי מח"ש הבטיחו לך שאם אתה תפליל אותם אתה תצא מזה?

ת. אני לא זוכר את זה.

ש. האם זה נכון שכשנחקרת קראו לך חלק מהחקירה של נדב ונדב טען כי גם אתה וגם ג'ון תקפתם את דרוויש. אני מפנה לנ/1 בס' 6.

 

ב"כ המאשימה: אני מתנגדת לשאלה. השאלה מטעה. איפה פה יש הטחה שנדב טען שעלי תקף עצור? אני לא רואה דבר כזה.

 

המשך:

ש. אני אומר לך שנדב מסר מזכר ושם ציין כי גם אתה וגם ג'ון תקפתם את דרוויש. ידעת על זה?

ת. לא.

ש. אתה נחקרת בחשד כי אתה וג'ון תקפתם את דרוויש נכון והזהירו אותך שאתה נחקר בתור חשוד?

ת. כן. אני נחקרתי על שימוש בכוח ועל שיבוש הליכים.

ש. האם בעצם הטיחו בך שגם דרוויש נשמע צועק ואומר 'למה אתם תוקפים אותי', הכוונה אתה וג'ון נכון?

ת. זה מה שהראו לי בסרטון. אני לא הייתי במקום הזה.

ש. אתה זוכר שאמרת לחוקרת שיש לך משפחה שאתה רוצה לפרנס?

ת. נכון.

ש. כשחקרו אותך בהתחלה אתה הכחשת שאתה מעורב באירוע נכון?

ת. בחקירה? כן.

ש. גם בהתחלה הכחשת את המעורבות של ג'ון באירוע?

ת. כן.

ש. התפנית היתה כאשר החוקרת קראה לך חלק מההודעה של נדב ואז אתה ביקשת הפסקה נכון?

ת. כן.

ש. בהפסקה היא ניסתה לשכנע אותך להפליל את ג'ון נכון? בהתחלה בכל זאת לא הסכמת להפליל אותו, בהתחלה שתקת שתיקה ארוכה.

ת. כן.

ש. אני מבהיר אין בכוונת שאלתי שהחוקרת ניסתה להדיח את העד לא לספר את האמת. העיקר בשאלתי היא שהיא ניסתה לשכנע אותך לשתף פעולה עם החוקר?

ת. כן. להגיד את האמת.

ש. למה אתה אמרת לחוקרת שישנת בסה"כ שלוש שעות במסגרת השיחה בינך לבינה? מצטט.

ת. הייתי עייף.

ש. מה זה קשור לחקירה שלך?

ת. מהבוקר על הרגליים, היה פסטיבל באותו יום, עבדתי מהבוקר ובאו ולקחו אותי.

ש. מה הקשר לשיחה בינך לבינה? למה אמרת לה את זה?

ת. לא זוכר.

ש. החוקרת נועה במסגרת השיחה אומרת לך בוא נעשה את זה כמה שיותר מהר, הלכת בקו שלהגיד את האמת, תגמור בקו שלהגיד את האמת והיא תשחרר אותך. אתה זוכר את זה? מקריא עמ' 8 בתמלול של ההקלטה, בשורה 16 עד 17.

ת. כן.

ש. אתה עונה לה שאתה בקו של האמת ואתה לא רוצה להסתבך כי יש לך משפחה בבית והמצב הכלכלי בבית, אתה עוזר לאבא ואמא, נכון?

ת. נכון.

ש. בכל זאת בהמשך היא שואלת אותך כמה כאפות נתן ג'ון ואתה עונה שאתה לא זוכר. באמת לא זכרת?

ת. כן.

 

ב"כ המאשימה: אני מבקשת שכל מה שקשור לעניינים הכלכליים של העד, לא יצאו מן האולם.

 

המשך:

ש. אני אומר לך שלמעשה אתה ראית שיש הוכחות לכך שאתה ביצעת עבירה של תקיפה וראית שיש לך הזדמנות לצאת מהתיק הזה אם אתה מפליל את ג'ון ואתה נשאר במשטרה ואז סיפרת שג'ון תקף את דרוויש.

 

ב"כ המאשימה: אני מתנגדת לשאלה. אני מבקשת שהסנגור יסביר אילו הוכחות יש לכך שעלי תקף את מאן דהוא.

 

עו"ד בולוס: אני מבקש לדחות את התנגדות. מדובר בחקירה נגדית. אם חברתי רוצה לדעת איזה ראיות יש, יש את המזכר של נדב וגם את הסרטון שהוא אישר ששמע וראה שבו אותו דרוויש אומר למה אתם תוקפים אותי. אני כבר עצור.

 

המשך:

ת. לא. לא היו ראיות ולא היה שום דבר נגדי. היה רק חשדות שאני תקפתי.

ש. ספר לביהמ"ש מה בדיוק היה חלקך עם דרוויש? מה בדיוק עשית איתו בתחנת המשטרה? מה היה המעורבות שלך במגע איתו?

ת. לא זוכר בדיוק.

ש. סיפרת לתובעת ולעו"ד כרמל כמה דברים. עכשיו אתה לא זוכר בדיוק?

ת. אני זוכר ששמרתי עליו בחוץ עד שהתפנה חדר ורשמנו דוחות פעולה.

ש. זה הכל?

ת. כן.

ש. אז איפה הסיפור של ג'ון בכל העניין הזה? ז"א לא היתה תקיפה של ג'ון בתחנת המשטרה?

ת. רשום בעדות שלי.

ש. בכל זאת, אני מתעקש שתיזכר מה היה. אתה לא זוכר שהעברת את דרוויש מחדר לחדר?

ת. רשום בעדות שלי.

ש. אתה לא זוכר את זה?

ת. אני זוכר.

ש. אם אתה זוכר, למה אתה חושש לספר לביהמ"ש איך העברת את דרוויש מחדר לחדר? אתה פוחד שביהמ"ש יתרשם שאתה ביצעת עבירה בהעברתו של דרוויש מחדר לחדר?

ת. לא.

ש. אז למה אתה לא רוצה לספר לביהמ"ש איך העברת את דרוויש מחדר לחדר ואתה מפנה לעדות?

ת. רשום בעדות שלי.

ש. אתה לא תפסת את דרוויש בכוח והעברת אותו מחדר לחדר?

ת. לא זוכר.

ש. אתה רק ביקשת ממנו לעבור מחדר לחדר או שאתה תפסת אותו בכתף שלו והעברת אותו מחדר לחדר?

ת. שאלו אותי בעדות. רשום בעדות.

ש. אתה צריך להשיב לי.

ת. כן.

ש. מה כן?

ת. תפסתי אותו ביד.

ש. האם דרוויש ישב בזמן שאתה תפסת אותו?

ת. כן.

ש. האם אתה משכת אותו בידו כדי שיקום?

ת. עם השוטר ג'ון, כן. לא לבד.

ש. מה בדיוק עשה דרוויש לך ולשוטר ג'ון במעבר מחדר לחדר?

ת. לא זוכר.

ש. האם החשוד דרוויש התחיל לקלל ולהשתולל?

ת. מתחילת האירוע הוא קילל והשתולל.

ש. אנחנו מדברים על תחנת המשטרה?

ת. כן.

ש. תתאר לביהמ"ש את התנהגות דרוויש מהקטע שביקשתם להעביר אותו מחדר לחדר. מה הוא עשה?

ת. אני לא זוכר.

ש. כרגע אמרת שהוא קילל והשתולל.

ת. אני זוכר שהוא קילל והשתולל. אני לא זוכר בדיוק לתאר את זה.

ש. איך ראיתם לנכון להשתלט על חשוד בתחנת המשטרה כשהוא משתולל? מה עושים לחשוד כזה?

ת. להרגיע אותו.

ש. איך מרגיעים אותו?

ת. תופסים אותו.

ש. מספיק שאתה תופס חשוד וכך אתה מרגיע אותו?

ת. לא. לפי רמת ההשתוללות. שלא יפצע את עצמו.

ש. הוא פצע את עצמו בתחנת המשטרה?

ת. כן.

ש. האם זה נכון שג'ון ניסה למנוע מאותו דרוויש להמשיך לפגוע בעצמו?

ת. כן.

ש. האם זה נכון שג'ון ביקש ממך להביא לו מים ונייר לנגב את הדמעות שלו?

ת. כן.

ש. האם זה נכון שכאשר הבאת לאותו דרוויש את המים ראית שהוא לא אזוק בידיים שלו?

ת. כן. הבאתי את הנייר, לא מים. לציין.

ש. האם זה נכון שראית את דרוויש רגוע?

ת. כן.

ש. האם זה נכון שגם אתה וגם ג'ון השתמשתם בכוח כדי להרגיש את דרוויש ולא כדי לפגוע בו, הכוונה היתה להשתלט עליו ולהרגיע אותו. לא אתה עבריין ולא ג'ון עבריין.

ת. איזה שימוש בכוח?

ש. אני שאלתי איך אתה וג'ון ניסתם להשתלט על אותו דרוויש שלא יפגע בעצמו?

ת. תפסנו אותו והכנסנו אותו לחדר שלא ישתולל וירגע.

ש. ואיך הוא נרגע?

ת. יצאתי, חזרתי כשהבאתי את הנייר, הוא היה רגוע בלי אזיקי ידיים.

ש. איך התנהג ג'ון לאותו דרוויש כשחזרת עם הנייר?

ת. הכי טוב. כמו שמתנהגים עם עצורים.

ש. הוא כיבד את העצור?

ת. כן. כיבד את העצור.

ש. הבנתי בחקירה שלך שהיו חילופי מילים בין ג'ון לדרוויש?

ת. נכון.

ש. הם צעקו אחד על השני בערבית נכון?

ת. כן.

ש. אז כל אחד הוציא את הקיטור שלו על השני מילולית נכון?

ת. כן. צעקות.

ש. ודרוויש כנגד ג'ון נכון?

ת. כן.

ש. ושניהם בסוף השלימו, עובדה ששניהם נרגעו?

ת. כן.

ש. כשקוראים את ההודעה שלך מתרשמים כאילו שג'ון תקף את דרוויש לשם תקיפה. האם זה נכון שעצם ההתנהלות של ג'ון היתה כדי להרגיע את דרוויש?

ת. זה גם רשום בעדות שלי איך אני זוכר.

ש. אמרת שהחוקרת ניסתה להבין האם ג'ון נתן לדרוויש אגרופים או לא ואני זוכר שציינת שהוא לא נתן לו אגרופים נכון?

ת. נכון.

ש. אתה אמרת שג'ון נתן לדרוויש כאפות בעדותך נכון?

ת. כן.

ש. זה היה משהו רציני או כדי להרגיע?

ת. להרגיע.

ש. אם היית מתרשם שג'ון רצה לפגוע באותו שוטר מן הסתם בתור שוטר היית מונע זאת נכון?

ת. נכון.

ש. ובכל זאת לא מנעת מג'ון להשתמש בכל סביר בעיניי כדי להרגיע את דרוויש נכון?

ת. נכון.

 

חקירה נגדית לעו"ד כהן:

ש. סיפרת בחקירה הראשית שלך שהיו שני קטינים בתחנה. תאשר לי שאתה לא יודע בדיוק כמה קטינים היו בתחנה כי אתה שוטר סיור שבאת מהשטח. אני אומר לך שהיו שלושה קטינים לפחות בתחנה. אתה יכול לשלול את זה?

ת. אני זוכר שהיו שניים, יכול להיות יותר, יכול להיות פחות.

ש. אני אומר לך שהיו לפחות שלושה קטינים. יכול להיות שהיו יותר נכון?

ת. אני לא יודע כמה.

ש. אני יכול להגיד ארבעה, אתה יכול להגיד גם שניים. נכון?

ת. כן.

ש. אתה זוכר שסיפרת פה שהכניסו לחדר תדרוכים, שאלו אותך איך נכנסים לשם ואמרת עם קודן?

ת. נכון.

ש. על הדלת יש קודן?

ת. כן.

ש. תאשר לי שבכניסה לחדר תדרוכים נכנסים גם לחדר קצין הסיור?

ת. כן.

ש. ז"א חדר קצין הסיור הוא חדר פנימי בתוך החדר תדרוכים?

ת. כן.

ש. מה עוד אתה יכול לספר לי על הדלת הזו.

ת. חדר סיור של תדרוכים.

ש. חוץ מקודן. מה עוד יש בדלת?

ת. לא זוכר.

ש. אני מראה לך סרטון, מה אתה למד על הדלת הזו?

ת. הדלת נסגרת לבד.

ש. ז"א כמו שראית בסרטון, תאשר לי שיש מנגנון על הדלת שמחזיר אותה חזרה למצב של סגירה?

ת. כן.

ש. ואם לא תופסים את הדלת, הדלת נסגרת נכון?

ת. נכון.

ש. אתה מתחיל להיחקר ב-19:30 במח"ש נכון?

ת. נכון.

ש. בעמ' 3 בשורה 86 יש הערת חוקרת. החוקרת רושמת הערה כזאת "בשלב זה התנהלה שיחה בעל פה בה הקראתי לחשוד חלק מהודעתו של נדב מנחם. החשוד ביקש לצאת ולעשן סיגריה" ואז החקירה מתחדשת ב- 22:51.  כל זה אורך קרוב לשעתיים וחצי?

 

ב"כ המאשימה: יש פה טעות. מפנה לשורה 5. חידוש החקירה בשעה 21:48.

 

המשך:

ש. אוקיי. שעה שלמה. יש שיחה עם חוקרת ואז יש הקלטה. מה מספרת לך החוקרת בשיחה בעל פה?

ת. לא זוכר. על העדות שלי?

ש. בשלב העדות, אתם יושבים בחדר חקירות, היא מפסיקה להקליד ומתחילה לנהל איתך שיחה בעל פה. זה מוטיב חוזר במח"ש. מה אתה זוכר מזה?

ת. אני לא זוכר.

ש. יכול להיות שהשיחה הזו לקחה גם חצי שעה נכון? כי אתה לא זוכר אותה.

ת. לא זוכר אותה.

ש. אתה בהודעה שלך מספר שלא זכור לך, לא ראית שהיו שם קטינים. אני מקריא שורה 153.

ת. נכון.

ש. אבל אחרי זה אתה כן מספר, פתאום בשורה 167 שואלים אותך איפה המקום שהמתנת ביחס למקום שבו הילד היה ואז אתה מתחיל להיזכר שהיה שם קטין.

ת. לא הבנתי את השאלה.

ש. בשורה 152 שואלת אותך החוקרת 'הקטינים שהיו שם זכורים לך', אתה עונה שאתה לא זוכר.

ת. נכון.

ש. בשורה 154 היא אומרת לך "תתאר לי חוקר שמשמן בתחנה". אתה אומר בשורה 155 "לא כל כך מכיר חוקרים למעט אלה שהתחברתי". בשורה 156 היא נותנת לך תיאור לבוש של חוקר בתחנה, ובשורה 158 אתה אומר "אני לא מכיר, אני לא בטוח בשם שלו אבל אני יכול לברר בתחנה ולהגיד לכם, אני לא רוצה להגיד סתם שמות". ואז בשורה 160 אחרי שאמרת לה שאתה לא זוכר קטינים היא שואלת אותך "אני תיארתי לפניך כרגע מקרה שבו הקטין נכנס לחדר עם קוד". איפה היא תיארה לך דבר כזה? היא לא הקריאה לך דבר כזה?

ת. לא זוכר.

ש. אולי היא הקריאה לך חלק מההודעה של נדב?

ת. לא זוכר דבר כזה.

ש. אתה גם לא ראית את הקטין שחזר מהחקירה בוכה לאן הוא הלך נכון? אולי הוא בכה בגלל שהוא היה חשוד בזה שהוא אנס את חבר שלו, אתה יכול לדעת?

ת. אני לא יכול לדעת.

ש. היה שם קטין שחשוד בכך שאנס קטין אחר ועל זה הוא נחקר והיה עצור. אולי בגלל זה הוא בכה? אתה יכול לשלול את זה?

ת. לא.

ש. אתה גם אומר שלא זוכרות לך צעקות או נביחות של כלב בעדות שלך נכון?

ת. נכון.

ש. אתה ראית רק קטין אחד בוכה או שראית עוד קטין בוכה?

ת. רק את הקטין ההוא שבעדות שלי.

ש. את ואפי אתה מכיר נכון?

ת. אני מכיר אותו.

ש. הייתם באילת ביחד?

ת. כן.

ש. החוקר שלקח את הילד שבכה הוא לא מהתחנה בכלל נכון?

ת. אמרתי את זה בעדות שלי.

ש. ז"א שאם אני מבין נכון, היה חוקר לא מהתחנה שבא, לקח קטין והקטין חזר בוכה. את זה ראית. אתה לא יודע למה?

ת. כן.

 

חקירה חוזרת:

ש. לגבי האירוע בשטח אתה השבת לשאלות חברי שלא ראית את עזיז מכה את דרויש, האם היה לך כל הזמן קשר עין עם דרויש? איזה קשר היה לך באירוע הזה?

 

ב"כ הנאשם 1: מתנגד לשאלה. אני הקראתי לו ויאשר את מה שאמר במח"ש, אם במח"ש היה חשוב להם לשאול על קשר עין היו שואלים אותו. השאלה היחידה ששאלתי בנוגע אם ראה את עזיז מכה בשטח, כשביקשתי מנמו לאשר את מה שראה בהקלטה לחוקרת מח"ש. היא שואלת על כל האירוע.

 

ב"כ המאשימה: אני שואלת על האירוע הזה.

 

המשך חקירה חוזרת:

ש. איזה סוג קשר עין היה לך עם עזיז ודרויש?

ת. לא כך הזמן הייתי בקשר עין, הייתי עם פאדי. כשהוצאנו את החשוד והחזרתי אותו היה לי קשר עין.

ש. אפשר לשים עצור ברכב כשיש שם כלבנית? אני רוצה שלאול לגבי התנהגות של דרויש בתחנה, אתה בחקירה הראשית אמרת שבשטח היה... אמרת שהוא השתולל. איזה סוג השתוללות הייתה? אלימה או קללות?

 

ב"כ הנאשם 2: אני מתנגד, הוא לא פירט בחקירה הנגדית.


 

 

<#3#>

החלטה

 

העד נשאל בחקירתו הנגדית בהרחבה על האלימות שהייתה ועל כן אני מתירה את השאלה.

 

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ט, 12/12/2018 במעמד הנוכחים.

 

שרון לארי-בבלי, שופטת בכירה

המשך חקירה:

ת. אני לא זוכר.

ש. כשאתה אומר שהיה צריך להרגיע אותו, היה צריך להרגיע אותו מקללות או שהוא רצה להרביץ לכם?

ת. אני לא זוכר בדיוק את האירוע, זה היה לפני יותר משנה.

ש. כשאתה נשאלת בחקירה למה ג'ון נתן לו כאפות, אתה אומר שהיו צעקות ביניהם, העצור צעק וקילל. אתה מאשר שבעצם ההשתוללות שלו הייתה צעקות וקללות?

 

ב"כ הנאשם 2: אני מתנגד לשאלה. חברתי מפנה להודעת העד במח"ש, כדי חלאשר עובדה מסוימת כאשר זה לא אמור להיות חלק מהחקירה החוזרת, חקירה חוזרת מיועדת להבהיר נקודה שלא הייתה ברורה בחקירה הנגדת. חברתי מנסה להוסיף ראיה מעבר.

 

ב"כ המאשימה: חברי אמר שהיה צריך להרגיע אותו, ואני רוצה לדעת האם מצעקות או קללות.

 

המשך חקירה חוזרת:

ת. אמרתי את זה.

ש. אתה שאלת בחקירה הנגדית על ידי עו"ד בולוס איך לא מנעת את הכאפות? אתה ידעת שהוא הולך לתת לו כאפות? מה הייתה המודעות שלך לגבי העובדה שג'ון נתן כאפות? זה משהו שתיארת לעצמך?

ת. לא.

ש. אתה אח"כ, חברי שאל למה לא דיברת איתו על זה? אתה זוכר למה אמרת במח"ש למה לא דיברת על זה? למה אתה אומר במח"ש, מה אתה אומר במח"ש לגבי היחס שלך לגבי מה שג'ון מספר?  אתה יכול לשלול בוודאות... חברי שאל אותך לגבי החוקר שלקח את הקטין,  שהחוקר הזה הוא וואפי?

 

ביהמ"ש: פוסלת את השאלה, העד העיד שאת החוקר של הקטין הוא לא הכיר ואילו את וואפי הוא הכיר.

 

המשך חקירה חוזרת:

ש. מניסיונך כשוטר, באילו דרכים אפשר להרגיע עצור שצועק או משתולל?

 

ב"כ הנאשמים: אנו מתנגדים.

 

<#5#>

החלטה

 

פוסלת השאלה.

 

<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ט, 12/12/2018 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת בכירה

 

עד תביעה 11, מכרם מלחם לאחר שהוזהר כדין:

 

חקירה ראשית:

ש. מה תפקידך?

ת. אני חוקר במח"ש.

ש. כמה זמן אתה חוקר?

ת. חמש וחצי שנים.

ש. אני מציגה בפניך את החקירה של הנאשם 3.

 

ב"כ המאשימה: אבקש להגיש.

 

ב"כ הנאשם 3: מסכים.

 

מוגשת ומסומנת ת/1.

 

המשך חקירה חוזרת:

ש. ספר על האופן בו אתה נוהג לחקור.

 

ב"כ הנאשם 3: האופן שהוא חוקר אני צריך להיות מוכן אליו? אני מתנגד.

 

<#7#>

החלטה

 

מתירה את השאלות ובלבד שיתמקדו אך ורק בנהלי חקירה העולים מן ההודעה ת/1.

 

<#8#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ט, 12/12/2018 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת בכירה

המשך חקירה ראשית:

ש. אני מציגה בפניך את החקירה שלך, של ואפי. אני מפנה אותך להערת חוקר, אני שואלת אותך לדוגמא, על הערת חוקר משורה 259. למה פתאום הכל שאלה תשובה, למה פתאום אתה מנהל שיחה פתוחה?

ת. אני לא זוכר על מה השיחה פה.

ש. מציגה בפניך את שורה 259. מה יש לך לומר על זה?

ת. זו שיחה שניהלתי איתו לפני שהטחתי בו את חומר החקירה.

ש. למה זה שיחה פתוחה? למה פתאום שיחה פתוחה?

ת. במהלך החקירה לא צריך הכל להיות פורמלי. כשמנהלים שיחה שבה אני מספר לו שהוא צריך לספר את האמת וגם בשאלות. כששאלתי אותו ושאמרתי לו שהוא צריך לומר את האמת. הוא קרא את הערת החוקר בסוף החקירה וחתם. אם הייתה לו טענה הוא היה יכול להעלות בסוף החקירה. מה שהיה בשיחה נרשם בגוף העדות.

 

חקירה נגדית, ב"כ הנאשם 3:

ש. אני אומר לך שהוא לא קרא את ההודעה והוא רק חתם עליה.

ת. אז הוא אמר.

ש. זה נכון או לא?

ת. אני לא זוכר, זו החתימה שלו. לא נתתי לו שיחתום וזהו, נתתי לו זמן.

ש. אתה היית בחדר?

ת. כן.

ש. כמה עמודים ההודעה?

ת. 16?

ש. אתה הקראת לו 16 עמודים בסוף החקירה?

ת. לא.

ש. אז למה אתה כותב שאתה הקראת לו?

ת. ככה יוצא בפורמט.

ש. ה]פורמט שאתה חתום עליו, אתה יודע מה מותר עליו, אתה יודע שזה לא נכון ואתה חותם?

ת. אני לא שמתי לב להערה.

ש. למרות זאת, חתמת על משהו שהוא לא נכון?

ת. זה פורמט.

ש. חתמת על זה למרות שזה לא אמת?

ת. אני שוב אומר לך, נתתי לו הזדמנות.

 

שאלת ביהמ"ש: אם אתה היית חוקר שוטר על כך שבסוף חקירת נאשם אישר שהקריא לו את ההודעה וחתם עליה והייצת מגלה שהשוטר לא הקריא לו את ההודעה, הארם השוטר הזה היה עומד אצלך לדין?

 

תשובה: כן.

 

המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשם 3:

ש. אחרי הטעויות בפורמט אתה מדפיס את ההודעה וחותם עליה?

ת. כן.

ש. אתה חותם עליה?

ת. כן.

ש. אתה רואה, יש לך את זה, שורה מעל החתימה שלך, משהו שהוא לא נכון ובכל זאת אתה חותם?

ת. אני לא שמתי לב, אני לא קראתי את ההודעה כי אני הקלדתי אותה, למה שאני אקרא?

ש. על מה חתמת פה?

ת. אחרי שהוא חתם.

ש. מה זה אומר?

ת. אלה התשובות והשאלות שהיו.

ש. זה לא נכון.

ת. סבבה, לא אומר שהכל לא נכון. הכל נכון מלבד האמירה, הטעות.

ש. אני אומר לך שאתה מש/קר כי אתה בשיחה הפתוחה שלך שחברתי הפנתה, אתה מספר, כמה זמן היא אורכת השיחה הזו?

ת. דקה, שתיים.

ש. אתה זוכר מה אמרת לו?

ת. אני לא יודע כמה זמן, אני לא יכול לומר לך כמה זמן.

ש. רשמת בעדות כמה זמן היא? יכול להיות שהיא ארכה 10 דקות.

ת. לא זוכר.

ש. ז"א, אתה לא יכול לשלול שזה ארך 10 דקות, נכון?

ת. נכון.

ש. בעשר דקות האלה, אתה מספר הרבה דברים. אתה אומר שיש לך מלא חומר. נכון?

ת. כן.

ש. זה לא נכון, כי אין לך מלא חומר עליו.

ת. בסדר, מותר לי לשקר.

ש. אתה רואה? ז"א ששיקרת.

ת. מותר לי לשקר. אני לא סירבתי ולא...

ש. לא שאלתי אם מותר שאלתי אם שיקרת.

ת. כן, שיקרתי.

ש. ואז אתה מספר מה אתה אומר. אתה אומר פה גם שתטיח בפניו והתלונה הגיעה למשטרה. אתה לא רשמת זמנים, מה הוא אומר?

ת. לא זוכר. זה רשום?

ש. רשום רק דבר אחד שאומר בסוף. מה הוא אמר תוך כדי שאתה אומר לו?

ת. את עיקר הדברים.

ש. דברים שלו לא רשמת.

ת. רשמתי.

ש. חוץ מהסוף מה הוא אומר לך בסוף, לא רשמת את הדברים שהוא אומר לך בדו שיח.

ת. יכול להיות שזה מה שהוא אמר. הוא אמר בסוף את מה שיש לו להגיד.

ש. בסוף הוא אמר שהוא רוצה לראות עו"ד.

ת. כן.

ש. אתה משקר. ארתה לא מסכים שיהיה לו עו"ד.

ת. זה שיקול דעתי. הוא ראה עו"ד, אני לא הכשלתי אותו בעבירות נוספות.

ש. לא הכשלת אותו בעבירות נוספות?

ת. לא.

ש. בסדר. ואז אתה אומר לו שאתה לא נותן לו לפגוש עורך דין, ואז הוא מבקש לעשן לפי מה שאתה רושם, ואתה לא אפשרת לו, והוא מסר שכל מה שיש לו להגיד הוא שותק, כמו עבריין.

ת. זה מה שהוא אמר.

ש. מציג בפניך את ההודעה, תראה לי שהוא שתק.

ת. הוא לא שתק.

ש. אתה ממציא את זה. אני רוצה להבין, בשיחה הפתוחה הוא אמר שהוא מעכשיו שותק, ואז אתה שואל אותו שאלה והוא עונה על כל השאלות?

ת. נכון. זה מחזק את  העובדה שאני לא משקר, כתבתי את מה שהיה.  

ש. לא היה, אתה רצית להשחיר אותו.

ת. לא.

ש. אתה זוכראם הקראת לו קטעים מחקירות בשיחה הפתוחה?

ת. אם הקראתי לו זה היה אמור להיות מצוין בגוף החקירה. אני לא זוכר.

ש. אתה נוהג להקריא לעדים, עדויות של נחקרים אחרים?

ת. גם.

ש. אין לך בעיה עם זה?

ת. אין.

ש. אם עד בא ומספר משהו, אתה לא רואה מניעה לעמת אותו ולהקריא לו עדות של עד אחר?

ת. אם זה חומר חקירה אז כן.

ש. בשלבה שאתה חוקר את הנאשם 3 אין לך את העדות של שני הקטינים בפניך.

ת. אני רוצה לציין שהחקירה שך ואפי התנהלי משעה 11:00 עד שעה 17:30 במהלכה הייתי מקבל און ליין חומרים.

ש. איפה רשמת שקיבלת חומרים?

ת. אני לא אמור לרשום את זה.

ש. מה זה קיבלת? מישהו נכנס לחדר?

ת. קיבלתי למייל. חקרתי אותו בצפון, רק אותו חקרתי בחיפה, כשנכחנו אני והוא לבד בחקירה והייתי מקבל במייל חומרים.

ש. מי שלח לך מייל?

ת. אני לא יודע איך קיבלתי את החומרים. אבל קיבלתי את העדויות...

ש. אתה זוכר לומר שקיבלת מייל, אבל אולי פקס.

ת. אני לא זוכר אם זה במייל או תיקייה משותפת שיש לי עם צוות צפון שלשם הוכנסו כל החקירות ופשוט אני שלפתי משם.

ש. בעקבות פסק דין של ביהמ"ש מחוזי בבאר שבע הוציא היועמ"ש הנחיה לחוקרי מח"ש, מאי 2018, אתה מודע להנחיה זו?

ת. לאיזה בהקשר? יש 2017.

ש. אתה מודע לזה שאסור לעשות הערות חוקר כאלה?

ת. לא.


 

עת/7 רס"ר עדי פלקס לאחר שהוזהרה כדין לומר אמת:

 

חקירה ראשית:

ש. מה שלומך?

ת. יכול להיות יותר טוב.

ש. מה תפקידך?

 

עו"ד כרמל: אני מבקש שיבהירו את מעמדה של העדה.

 

ב"כ המאשימה: אין הליך פלילי על העדה. הועבר להליך משמעתי שטרם בורר.

 

המשך:

ת. אני כלבנית שיטור במג"ב ירושלים משנת 2009.

ש. ספרי לי על אוגי?

ת. היא נפטרה לפני שלושה שבועות. היא כלבה שהיתה איתי מתחילת הקורס בשנת 2008, כלבת שיטור, מאומנת לבולטות ונוכחות, הגנה על צוות ועליי.

ש. מה המאפיינים שלה?

ת. היא מאוד רכושנית אליי.

ש. איך זה בא לידי ביטוי?

ת. זה בא לידי ביטוי שאי אפשר כל כך להתקרב אליי. ז"א אם הייתי עומדת איתה, אף אחד לא יכול היה לגשת אליי.

ש. כי מה היא היתה עושה?

ת. כי היא היתה מגנה עליי.

ש. את זומנת לפה כדי לספר על אירועים שהתרחשו באוקטובר 2017.

בהסכמה, מגישה את הודעת העדה – מסומנת ת/2.

יש משהו שאת רוצה לומר בחקירה הראשית לפני שתחקרי נגדית?

ת. לא.

 

חקירה נגדית לעו"ד כהן:

ש. זה נכון לומר שרוב השוטרים מפחדים מהכלבה כי היא תוקפנית?

ת. כן.

ש. בעצם גם אלה שלא מפחדים בגדול מכלבים, יפחדו מהכלבה הזו נכון?

ת. אמת.

ש. הגדרת את זה, אמרת שיש כלבים רגועים ויש יותר בעייתיים, היא יותר בעייתית, היא רכושנית כלפייך הגדרת את זה נכון?

ת. כן.

ש. את וופי את מכירה?

ת. לא.

ש. הוא מספר שהוא בעצמו מפחד מכלבים, לא רק מהכלבה שלך, אלא בכלל מפחד מכלבים.

ת. לגיטימי.

ש. ראית אותו במהלך המשמרת?

ת. לא. רק בהמשך.

ש. אז בהמשך כן ראית אותו?

ת. לא ידעתי שזה הוא, רק אחרי החקירה במח"ש ידעתי שזה הוא.

ש. אבל לא ראיתי אינטרקציה שהוא ליטף את הכלבה?

ת. מה פתאום.

ש. אפשר לומר שברירת המחדל שמפחדים מהכלבה הזו?

ת. כן.

ש. כל אחד?

ת. כמעט כל אחד.

ש. במהלך החקירה שלך עשו לך שיחה פתוחה. אני מפנה את ביהמ"ש לשורה 146. את זוכרת מה נאמר בשיחה הפתוחה?

ת. מה זה שיחה פתוחה?

ש. שיחה שבה החוקר מפסיק לרשום את השאלות והתשובות וחוקר אותך כאילו לא רשום. את זוכרת את זה?

ת. כן.

ש. מה אמרו לך בשיחה הזו?

ת. הוא דיבר איתי קצת על החיים האישיים שלי. הוא אמר לי שאם אני לא אדבר אמת בחקירה אז זה יהרוס לי בהמשך, שאני לא אוכל לצאת לקצינים או להתקדם בעבודה.

ש. את רצית לצאת לקצינים? אמרת לו שאת רוצה לצאת לקצינים?

ת. לא. אמרתי לו שאני רוצה להיות בתוכנית טלוויזיה כחולים. הוא אמר לי שאם לא אומר אמת אז יכול להיות שזה ישים לי רגליים בהמשך.

ש. את זה הוא אומר לך אחרי שאת נמצאת בחקירה קרוב לשעה. למה פתאום הוא אומר לך את זה? הוא חשד שאת אומרת שקר?

ת. כן. 

ש. כאילו הוא רצה להגיד לך לא להגיד את הדברים שאמרת לפני, אלא שתגידי דברים אחרים.

ת. הוא התכוון שאני חוסכת ממנו פרטים.

ש. ז"א בשלב הזה הוא חושב שאת לא אומרת את כל האמת?

ת. נכון. הוא חשב שאני מכפה על אנשים.

ש. אז הוא אומר לך במילים אחרות לא לכפות כי אם תכפי הם יכולים לגרום לך לא לצאת לקורס קצינים, להגיש לך כתב אישום בתיק הזה או שאת תצאי מזה בלי כלום.

ת. הוא אומר לי שאם אני לא אומר את כל האמת זה יכול לעשות לי דברים לא טובים.

ש. דיברו איתך על השיחה הזו פה?

ת. לא.

ש. זכרת אותה מיוזמתך?

ת. כן.

ש. כמה זמן היא ארכה?

ת. לא זוכרת.

ש. בערך?

ת. אני לא זוכרת. הוא הרבה פעמים יצא וחזר.

ש. מה שאני מפנה אליו את לא יודעת להגיד לי באיזה שלב היתה השיחה הזו שאני מדבר עליה?

ת. לא.

ש. אני אנסה לעזור לך. אם את זוכרת, היה שלב שאת יצאת לשירותים, את זוכרת את זה?

ת. כן.

ש. כמה פעמים יצאת במהלך העדות שלך לשירותים?

ת. אני חושבת פעמיים. לא זוכרת בדיוק.

ש. אחרי שיצאת לשירותים היתה הפסקה קטנה, חזרתם, שעה 17:30 ואז היתה שיחה פתוחה.

ת. אני לא זוכרת באיזה שעה זה היה.

ש. את אומרת שהיו כמה הפסקות?

ת. כמה הפסקות שהוא השאיר אותי לבד בחדר.

ש. לא. הפסקה שהוא עשה איתך דיון פתוח.

ת. לא. זה היה פעם אחת.

ש. זו הפעם שחזרת מהשירותים?

ת. אני לא זוכרת אם זה היה כשחזרתי מהשירותים או לא.

ש. אחרי אותה שיחה שואל אותך החוקר, אני מפנה לשורות 211, שואל אותך מה עשית אחרי שנגמר האירוע שהעליתם במעלית ועד סיום המשמרת. את זוכרת מה ענית לו על זה?

ת. ישבתי במסדרון.

ש. זה מה שאת עונה לו?

ת. כן.

ש. ואז הוא שואל אותך...

ת. הוא שאל ברגע שעלינו עם העצור, אמרתי לו שאני עליתי אחר כך וישבתי במסדרון.

ש. מצטט משורה 2010. זוכרת את זה?

ת. כן.

ש. את מכירה את תחנת שלם?

ת. כן.

ש. אני אומר לך שלא ישבת בחדר של התדריכים אלא בחדר פנימי של חדר של קצין משמרת?

ת. זה מה שאמרתי .

ש. אני מחדד לך את ההבדל. כששואלים אותך מה עשית אמרת שישבת במסדרון ואז נכנס לחדר איפה שעושים תדריכים. אני אומר לך נכנס לחדר הפנימי בחדר שעושים תדריכים נכון?

ת. כן.

ש. שם ישבת עם הכלבה?

ת. נכון.

ש. ואז שואלים אותך מה עשית שם ואז את אומרת שחיכית שאחת הניידות יקחו אותך?

ת. כן.

ש. שואלים אותך אם ישבת וחיכית עד לחילוף ולא קרה שום אירוע חריג, את השבת שלא.

ת. נכון. אמרתי שלא.

ש. שואלים אותך אם את אומרת את האמת ואת אומרת כן, היה לי מאוד משעמם. נכון?

ת. נכון.

ש. החוקר לא עוזב, הוא שואל אותך מה קרה בין הזמן שהיית למעלה לאחר שהעליתם את העצורים ועד לסיום המשמרת ואז בשורה 222, את חוזרת על זה ואומרת "לא היה כלום".

ת. נכון.

ש. הוא אומר לך "יש לנו ראיות שמעידות שמשהו קרה", ואת אומרת לו שוב ב-224 לא היה כלום.

ת. נכון.

ש. החוקר שואל אותך לגבי פעילות הכלבה בזמן הזה. את זוכרת מה ענית לו?

ת. שהיא היתה איתי, צמודה אליי.

ש. הוא שאל אותך אם הפעלת אותה ומה ענית לו?

ת. שלא.

ש. הוא לא מוותר לך ושואל שוב בשורה 231. מצטט. כשאמרת לו על התקיפה של הכלבה את מתקפת באירוע בשטח, נכון?

ת. נכון.

ש. וכשהוא שואל אותך שוב אם היה עוד שימוש בכלבה את אומרת לו שלא. נכון?

ת. נכון.

ש. אחרי זה הוא כבר לא שואל אותך, הוא קובע לך עובדה. הוא מציב לך עובדה שהיה שימוש עם הכלבה בשורה 235. את זוכרת מה ענית לו?

ת. שלא היה  שימוש בכלבה. אין מצב שהיה.

ש. את אומרת במילים האלה, מצטט.

ת. נכון. זה כשישבתי במסדרון בהתחלה.

ש. מי זה העצור שהכלבה שלך נבחה עליו?

ת. זה שנעצר בשטח. אם אני לא טועה זה הגבוה.

ש. בתכלס, לפי מה שסיפרת לנו, זה באמת לא משנה כי היא נובחת על כל מי שעובר?

ת. כן.

ש. אותו עצור לא מפחד מכלבים נכון?

ת. נכון. הוא אמר לי שיש לו כלב פיטבול שהוא לא מפחד.

ש. ואז הוא אומר לך שהכלבה הופעלה שוב בתוך התחנה ואת אומרת לו אין מצב נכון?

ת. נכון.

ש. כמובן שהיית איתה בתחנה כל הזמן, לא עזבת אותה או קשרת אותה באיזה מקום?

ת. לא.

ש. בשורה 243, הוא שואל אם היו עצורים אחרים בתחנה, הוא התכוון חוץ משני העצורים שאתם הבאתם, נכון?

ת. נכון.

ש. את ענית לו שנראה לך שכן, נכון?

ת. נכון.

ש. את לא יודעת לומר לו כמה עצורים.

ת. לא.

ש. בשורה 250 את אומרת שאיפה שהעצור הגבוה היה היו איתו עוד אחד או שניים.

ת. לא יודעת בדיוק כמה, אבל היו.

ש. היו איתו. הוא מבקש ממך לתאר אותם. את אמרת לו היה נראה ילד. זוכרת את זה?

ת. כן.

ש. שורה 252 בעדות שלך. מצטט. החוקר שואל אותך על אותו ילד. שורה 253, מצטט. נכון?

ת. נכון.

ש. ואז מגיעים לשורה 256, את אומרת כך לשאלה משורה 255, הכוונה היא לא לחדר תדרוכים אלא לחדר קצין שבתוך החדר תדרוכים נכון?

ת. נכון. שם ישבתי.

ש. ואז את עונה בשורה 256. מצטט.

ת. כן. לגיטימי שהוא יבהל.

ש. אני אומר לך שהשוטר גם נבהל מהכלבה שלך?

ת. כולם נבהלו. גם אני אם הייתי פותחת את הדלת ורואה כלב הייתי נבהלת.

ש. ז"א את אותו חוקר שפתח את הדלת, זה החוקר? מצביע על ואפי.

ת. לא ידעתי שזה הוא באותו זמן. עכשיו אני יודעת שזה הוא כי אמרו לי.

ש. אני שוב אומר לך, אמרו לך בחקירה, אני יודע שאמרו לך על ואפי בחקירה. מי אמר לך את זה?

ת. אני לא זוכרת, אבל כשהיינו בחוץ לא ידעתי מי זה החוקר ואז שאלתי את התובעת בחוץ, אמרתי לה שאני לא יודעת מי זה ואפי, אז כשעברתם היא אמרה לי שאתה העו"ד שלו והוא ואפי.

ש. ולפני השלב הזה, בחקירה במח"ש אמרו לך ואפי?

ת. שאלו אותי אם אני מכירה מישהו בשם ואפי.

ש. את אומרת שהאירוע שאת מספרת בשלב הזה זה שמישהו פותח את הדלת ומישהו נבהל, השוטר או הקטין או שניהם ביחד?

ת. העצור יותר נבהל.

ש. והשוטר מה?

ת. גם נבהל. סגר את הדלת. שניהם הלכו.

ש. אני עושה סימולציה. את בחדר הפנימי, אני מגיע עם עצור, פותח את הדלת והכלבה שלך מתחילה לנבוח?

ת. כן.

ש. ואז ישר סוגר את הדלת?

ת. כן.

ש. תדגימי.

ת. מדגימה פתיחת דלת הכלבה נובחת וסוגרים.

ש. אפשר לומר שזה שבריר של שניה הפתיחה הסתכלות מבט שיש כלב, נביחה וישר סוגרים?

ת. כן.

ש. אם אני אומר לך שהשוטר בעצמו פחד מהכלב וסגר את הדלת כי הוא נבהל, זה מסתדר או שלא מסתדר לך?

ת. יכול להיות.

ש. היה איזה שלב שעשו לך עימות עם ג'ון את זוכרת את זה?

ת. כן.

ש. וצילמו את העימות.

ת. אני לא ידעתי.

ש. את מסכימה איתי שלפי התיאור שתיארת פה וגם בעימות הזה השוטר בעצם לא נכנס לחדר.

ת. לא.

ש. וגם העצור לא נכנס לחדר נכון?

ת. נכון.

ש. הוא גם לא הוכנס לתוך החדר נכון?

ת. נכון.

ש. ז"א כל מה שקורה קורה מחוץ לדלת?

ת. נכון.

ש. פתיחה של הדלת וסגירה?

ת. נכון.

ש. האם בשלב הזה לא ראית מישהו מרביץ לעצור, תופס אותו ומכניס אותו לתוך החדר?

ת. לא. לא ראיתי.

ש. זה גם לא מסתדר עם מה שתיארת לנו פה, כי אם היה דבר כזה זה היה לוקח יותר זמן, הדלת היתה פתוחה.

ת. לא. ראיתי רק שהם נבהלו.

ש. כמה זמן זה ארך? שניה שתיים?

ת. לא יודעת.

ש. תדגימי ותחשבי את השניות?

ת. שתיים שלוש שניות.

ש. בשורה 272 אחרי מה שסיפרת על הפתיחת דלת הזו, שואלים אותך אם את מכירה את ואפי ואת אומרת אולי בפנים ואז אומרים לך שהכלבה שלך הופעלה בעוד מקרים באותה משמרת ואת אומרת לא היה. מפנה לשורה 274.

ת. נכון.

ש. את היית בחדר הזה משהו כמו חצי שעה, שעה עד שהסתיימה המשמרת נכון?

ת. נכון.

ש. זה החדר הפנימי של הקצין תורן?

ת. חדר פנימי, אני חושבת שזה של הקצין. כן.

ש. ואז שואלים אותך אם בזמן הזה הוכנסו עצורים אל החדר ששהית בו?

ת. לא.

ש. לא נכנסו נכון?

ת. נכון.

ש. כי הדבר היחיד שקרה זה מה שתיארתי עכשיו?

ת. שהם פתחו את הדלת.

ש. שהם פתחו את הדלת לכמה שניות וסוגר את הדלת כי הוא נבהל?

ת. נכון.

ש. היה עוד משהו?

ת. לא. לא שאני זוכרת.

ש. ז"א אם מישהו יגיד שהחוקר נכנס עם העצור לתוך החדר, הכלבה נבחה עליו ואז הוא יצא זה לא נכון?

ת. לא. זה לא נכון. הם לא נכנסו פנימה.

ש. זה גם כל מה שאמרת בגרסה שלך במח"ש נכון?

ת. כן.

ש. זה גם מה שאמרת בעימות שהיה לך עם ג'ון נכון?

ת. נכון.

ש. אז אם מישהו יגיד דבר כזה הוא טועה?

ת. נכון.

ש. אחרי שנחקרת...

ת. 6 שעות כמעט.

ש. הקריאו לך את כל ההודעה?

ת. הוא שאל אותי אם אני רוצה לקרוא את הכל?

ש. ומה ענית לו?

ת. שלא. רק רציתי ללכת משם.

ש. כי הוא לא רשם בדיוק את מה שאת אומרת הוא רשם דברים אחרים ואת לא יכולה לדעת את זה כי לא קראת את זה. אני מפנה לשורה 283, מצטט.

ת. לא. הוא עמד בכניסה. הוא לא יכול היה להיכנס, הוא פתח את הדלת וסגר.

ש. כשהוא שואל אותך אם בזמן הזה הוכנסו עצורים. הוא רושם כאילו את אומרת לו כן, החוקר נכנס עם העצור ואז הכלבה נבחה.

ת. אולי הוא התכוון לחדר הגדול.

ש. אבל לתוך החדר שלך חד משמעית אף אחד לא נכנס.

ת. נכון.

ש. ואז את מספרת על חוקר שנכנס עם עצור שהוא ילד קטן, זה הקטין הזה מה שתיארת לנו עכשיו. הוא שואל אותך למה הוא נכנס עם עצור, את אומרת לא יודעת, אבל הוא לא באמת נכנס. את מתארת שהוא לא נכנס לחדר שלך?

ת. נכון.

ש. אז אולי הוא כתב ואת לא שמת לב כי לא קראת את העדות שלך, כי אם היו מקריאים לך את זה אז היית אומרת שהוא לא נכנס.

ת. נכון. זה גם מה שאמרתי בעדות עם ג'ון. כי היא אמרה שהוא נכנס ואמרתי לה שהוא לא נכנס.

ש. כל פעם שאת אומרת, כנראה שאת לא שמה לב או הוא לא שם לב, הוא רושם דברים אחרים. הוא שואל אותך עם עצור אחד זה קרה. את עונה שכן. אבל הוא לא נכנס?

ת. נכון. הוא לא נכנס.

ש. מפנה לשורה 296. אז הוא בעצם לא נכנס?

ת. נכון. הוא לא היה בתוך החדר.

ש. את גם לא מקשרת את האירוע הזה למשהו שלך?

ת. נכון. אני לא הבנתי בכלל.

ש. לא היית, עזבי את כל מה שאמרו לך חוקרי מח"ש והאכילו אותך. לא ראית משהו חריג בזה שנפתחה הדלת ונסגרה?

ת. לא. זה לגיטימי שבן אדם פותח דלת, ונבהל כי הכלב נובח. זה קורה לי כל הזמן.

ש. ואפי מספר לי שהוא לא ידע לפני זה שאת נמצאת בתוך החדר הזה עם הכלב, את ראית אותו לפני זה במשמרת?

ת. לא.

ש. הוא לא השוטר היחיד ששמע את הכלב שלך נובח, היה שוטר לפניך שהעיד שלא שמע את הכלב שלך נובח. כל התחנה אמורה לשמוע את הכלב שלך נובח?

ת. לא.

ש. אני מפנה אותך לשורה 300, לתיאור שאת נותנת. שואלים אותך מה הוא עשה שהוא נכנס לחדר. יכול להיות שלא שאלו אותך את זה וזה רק הוקלד ככה. אולי שאלו אותך מה הוא עשה כשהוא פתח את הדלת, כי אם שאלו אותך מה הוא עשה כשהוא נכנס לחדר אז התשובה שלך צריכה להיות...

ת. שהוא לא נכנס לחדר.

ש. התשובה שלך לשורה הזו היא ככה "הוא פתח את הדלת..." מצטט. מאיפה זה בא הוא הראה לעצור את הכלב?

ת. אי אפשר שלא לראות אותו. בן אדם פותח את הדלת, אני יושבת ממול.

ש. יש הבדל בין ראה את הכלב לבין הוא הראה לו. את דוברת ערבית?

ת. לא.

ש. את לא מבינה את השפה?

ת. לא.

ש. בשתי שניות האלה הם דיברו?

ת. אני הייתי עם הטלפון. לא יודעת.

ש. שמעת דיבור?

ת. לא זוכרת.

ש. היית עם הטלפון?

ת. רשמתי הודעה.

ש. אם רשמת הודעה, אז אולי לא ראית אותם כי היית עסוקה בטלפון?

ת. כן. לא התייחסתי לזה שמישהו פותח דלת, אני התייחסתי לכך שהכלבה שלי נבחה אז התעסקתי בה.

ש. אז בעצם ראית את הקטין באותו שלב שהדלת נפתחת?

ת. ראיתי רק מישהו עם חולצה שחורה, בן אדם על אזרחי שהם נבהלו.

ש. שניהם נבהלו?

ת. כן. הוא התחיל לבכות.

ש. בשתי שניות האלה?

ת. כן. הוא נבהל.

ש. הקטין.

ת. אני לא יודעת אם הוא קטין.

ש. אז עכשיו נוסף לנו פרט נוסף שהוא התחיל לבכות. כי לא סיפרת על זה עד עכשיו בקטע של החקירה. בשלב הזה שניהם נבהלים ואחד מהם מתחיל לבכות. מה זה מתחיל לבכות, ירדו לו דמעות?

ת. לא יודעת.

ש. איך את יודעת שהוא התחיל לבכות עכשיו?

ת. כשבן אדם בוכה אז אם יש לו דמעות אז יש לו דמעות.

ש. מה זה בשתי שניות ראית אם הוא בכה? אולי הוא בכה לפני?

ת. יכול להיות.

ש. את אומרת בעדות שלך או שהחוקר רק רשם את זה ולא אמרת את זה, את אומרת שהוא הראה לעצור את הכלב, פה את מתקנת ואומרת שהם ראו את הכלב. יש הבדל בין שני המשפטים. את מבינה את ההבדל?

ת. כן.

ש. אז מה בדיוק היה בשתי שניות האלה?

ת. הם פתחו את הדלת, הם ראו את הכלב, הם נבהלו והם יצאו.

ש. יש הבדל שאני בא פותח דלת ואומר לעצור תראה כלב, או אתה רואה, לבין...

ת. לא.

ש. זה לא מה שהיה?

ת. לא.

ש. או שאתה פותח את הדלת, נבהלים וסוגרים.

ת. כן.

ש. זה מה שהיה?

ת. כן.

ש. ככה אמרת במח"ש?

ת. כן.

ש. כי בשורה 302 הוא שואל אותך למה הוא הראה לעצור את הכלב, את אמרת שאת לא יודעת. מצטט. נכון?

ת. כן.

ש. את הוספת את המילה צעק. הוא צועק כשהדלת פתוחה או כשהיא סגורה? מה הוא צועק? באיזה שפה?

ת. אני חושבת שזה היה לא במילים. זה היה צעקה של בהלה.

ש. שאת רואה אותו צועק או רק שומעת?

ת. שומעת.

ש. את לא רואה כי היית עסוקה עם הכלבה?

ת. כן.

ש. איך את יודעת מי מהם צועק?

ת. לא יודעת.

ש. יכול להיות שדווקא השוטר צועק?

ת. לא זוכרת.

ש. שואל אותך החוקר בשורה 306, מצטט. נכון?

ת. כן. אתה מקריא לי אז כן.

ש. ז"א ממה שאת מתארת פה, הוא בעצם הגיע פעם אחת לפני וראה אותך בחדר חקירות השוטר?

ת. אוקיי.

ש. כן או לא?

ת. כן.

ש. אבל לפני כמה דקות אמרת שזה פעם ראשונה שהוא רואה אותך, כי הוא נבהל מהכלב. אם הוא רואה אותך שם אז זו פעם שניה?

ת. אני חושבת שזה היה אחרי.

ש. הפעם האחרת שהוא בא לדבר עם ג'ון זה היה אחרי?

ת. אני לא זוכרת.

ש. אני שאלתי במפורש אם הפעם הזו שנפתחת הדלת החוקר רואה אותך לראשונה בחדר כשהוא ביחד עם הקטין ואת אמרת שזו הפעם הראשונה.

ת. נכון.

ש. שואלים אותך אם דיברת עם החוקר, את אומרת ששאלת אותו על מה הוא עצור והוא אמר לך שהוא אנס קטין.

ת. נכון.

ש. מתי זה היה?

ת. אחרי.

ש. כמה זמן אחרי?

ת. כמה דקות.

ש. שהוא היה עם העצור או בלעדיו?

ת. בלעדיו.

ש. איפה הוא דיבר איתך?

ת. מחוץ לחדר. בחדר הגדול.

ש. אבל קודם אמרת לנו שעד סוף המשמרת לא יצאת, שהיית בחדר של הקצין תורן. אז יכול להיות שזה היה סוף המשמרת שלך כשדיברת איתו על הקטין?

ת. יכול להיות.

ש. באיזה שעה סיימת משמרת שלך?

ת. 22:00, 23:00.

ש. אז שואלים אותך עם כמה עצורים נכנס ואפי לחדר כשאת עם הכלב, הכוונה זה פותח את הדלת, לא נכנס לתוך החדר נכון?

ת. נכון.

ש. כשהוא שואל אותך בשורה 315, מצטט. את עונה עם אותו אחד, סה"כ אחת. פעם אחת זה קרה?

ת. כן. זה מה שהוא שאל.

ש. שורה 318, מצטט. סה"כ אחד? אמרת כן.

ת. נכון.

ש. פעם אחת זה קרה?

ת. זה מה שרשום אז כן.

ש. אני שואל אותך מהזיכרון שלך כמה פעמים זה קרה?

ת. פעם אחת הוא פתח את הדלת והוא נבהל והם הלכו.

ש. היה עוד פעם שהוא בא עם עצור?

ת. הוא בא פעם שניה אבל הם לא נכנסו לחדר.

ש. בשתי הפעמים הם לא נכנסו לחדר?

ת. נכון.

ש. ופעם השניה שהוא בא הוא בא גם עם עצור?

ת. כן.

ש. ז"א כשאת אומרת לו בשורה 318 שזה קרה פעם אחת עם אותו עצור. היה עוד פעם שהוא נכנס אליך עם אותו עצור?

ת. אני לא יודעת אם זה היה אותו עצור.

ש. אבל שואלים אותך כמה פעמים. שואלים אותך עם כמה עצורים הוא נכנס אליך, אמרת עם אחד, הוא שואל אותך עם אותו אחד? אמרת כן.

ת. כן. הוא נכנס.

ש. פעם אחת עם עצור אחד?

ת. כן.

ש. בשורה 319, מצטט.

ת. כי זה לא היה נראה לי משהו חריג.

ש. התשובה שלך, מקריא 319 עד 322.

ת. נכון.

ש. ז"א בעצם אנחנו בשלב של שניה אחת אחרי התיאור שתיארת לנו, חוקר ביחד עם עצור פותח את הדלת, רואים שניהם, נבהלים מהכלבה, הכלבה נובחת, את מרגיעה אותה, העצור בוכה, את לא יודעת אם לפני או אחרי, סוגרים את הדלת, אבל בשלב הזה את לא מקשרת את האירוע הזה אליך?

ת. לא. לא מקשרת אותו אליי.

ש. זה גם לא נראה לך אירוע חריג נכון?

ת. נכון.

ש. בינינו זה קורה הרבה שאנשים רואים את הכלבה ונבהלים?

ת. נכון.

ש. בהמשך שואלים אותך אם העצור בכה את אמרת שכן כי הוא נבהל מהכלב.

ת. כן.

ש. את מקשרת את זה שעצור בכה בכלל הכלב?

ת. כן.

ש. לפני 10 דק' אמרת שאת לא יודעת למה העצור בכה.

ת. אמרתי שהוא נבהל מהכלב.

ש. קודם אמרת שאולי הוא בכה לפני ולאו דווקא בגלל הכלב.

ת. נכון. אני לא יודעת אם הוא בכה כי הוא נבהל מהכלב.

ש. אבל בחקירה הוא אומר לך אם הוא בוכה בגלל שהוא נבהל מהכלב.

ת. מאמינה שכן, בן אדם נבהל מהכלב.

ש. ז"א שאם אני מקפיא את נקודת הזמן הזו, כמו שתיארתי לך בסיפור את לא רואה משהו חריג ולא היתה לך אינדיקציה למשהו חריג שקרה שקשור לאותו אירוע, לשלב הזה שהחוקר פותח דלת עם עצור לחדר נכון?

ת. נכון.

ש. ואז שואלים, מצטט משורה 329. פה את אומרת אולי הוא רצה להפחיד אותו. יכול להיות שמישהו שתל לך בראש שרצו להפחיד עם הכלב הזה. מאיפה באה התשובה שלך פה?

ת. אני לא יודעת.

ש. יכול להיות שבמהלך החקירה שלך אמרו לך שעשו פעולות עם הכלב ניסו להפחיד קטינים שיודו במשהו?

ת. לא.

ש. אז למה בא לך הרעיון הזה? כי הרגע סיפרת לנו סיפור שיגרתי ואמרת לנו שזה קורה הרבה.

ת. בהתחלה זה היה נראה לי מאוד רגיל שבן אדם פותח את הדלת ונבהל.

ש. אז מה השתנה פתאום?

ת. לא יודעת.

ש. אני שוב אומר לך, את מספרת לנו סיפור שמה שהיה עד עכשיו שיגרתי לחלוטין, שזה קורה הרבה שנבהלים מהכלבה ולא היה שום דבר חריג, לא היה מכות. למה פתאום את אומרת שהוא ניסה להפחיד אותו עם הכלב? את אמרת את זה בכלל?

ת. אני לא זוכרת.

ש. אני נותן לך לראות בשורות 329 ו-330. מצטט. את אמרת את המילים האלה?

ת. אני לא יודעת מה אמרתי בדיוק. אני לא זוכרת. זה היה לפני שנה.

ש. עכשיו כשאת מספרת לנו, יש לך אינדיקציה שהוא רוצה להפחיד עם הכלב?

ת. לא.

ש. גם באותו רגע לא היתה לך אינדיקציה כזו?

ת. לא.

ש. וגם בחקירה של מח"ש לא היתה לך אינדיקציה כזו?

ת. נכון.

 

לשאלת ביהמ"ש:

ש. על מה את עומדת לדין משמעתי?

 

ב"כ המאשימה: היא לא מודעת לכך שהיא עומדת לדין משמעתי. זו המלצה שלנו על חוסר הדיווח.


 

המשך:

ש. אני מפנה לשורה 333, מצטט.

ת. נכון.

ש. זה מה שתיארת לנו עכשיו?

ת. נכון.

ש. שואלים אותך אם הדלת היתה פתוחה?

ת. נכון.

ש. את אומרת שהיא היתה סגורה כי הם פתחו את זה.

ת. נכון.

ש. מצטט משורה 333.

ת. העצור לא היה ביחד עם הכלב.

ש. אבל זה לא מה שאת עונה, מצטט משורה 338 – 339.

ת. לא היינו בתוך החדר ביחד עם הכלב.

ש. חד משמעית.

ת. כן.

ש. אז איך את אומרת את זה שהוא נכנס עם העצור בדלת פתוחה?

ת. אולי הכוונה לחדר הגדול.

ש. זה מה שהבנת?

ת. כן.

ש. אבל הדלת הגדולה לא יכולה להישאר פתוחה, יש לה מנגנון שסוגר אותה אוטומטית. אז לא התכוונת לדלת הזו. אז לאיזה דלת התכוונת?

זה עובדה שהוא לא נכנס לחדר נכון?

ת. נכון.

ש. את זוכרת מה עשתה הכלבה שלך בשלב הזה?

ת. נבחה, השתוללה.

ש. מה זה השתוללה?

ת. קמה.

ש. אם יש מישהו שמספר שאת שחררת עליו את הכלבה?

ת. לא.

ש. שנתת לה חבל.

ת. אין יותר מדיי חבל. הרצועה היא של מטר בערך.

ש. אם יש מישהו מדגים ומספר שהכלבה הגיעה כמעט עד הדלת ואז רק סגרו את הדלת?

ת. לא.


 

לשאלת ביהמ"ש:

ש. ואם הקטין שיבוא להעיד אחריך הוא יגיד שהוא הוכנס לחדר יחד איתך ועם הכלבה, הוא משקר?

ת. כן.

 

המשך:

ש. אני אומר לך שעד עכשיו ממה שסיפרת לנו מוצדק שלא דיווחת על אירוע כזה כי לא היה משהו חריג?

ת. נכון. זה גם מה שהמפקד שלי אמר.

ש. אז עזבי מה מח"ש חושבים, עד השלב הזה את לא ראית אירוע חריג שמצדיק דיווח?

ת. נכון.

ש. ג'ון בזמן הזה, הנאשם 1 הוא היה במחשב?

ת. נכון.

ש. הוא אפילו לא שם לב לזה?

ת. נכון. הוא היה מאחורי הקיר, הוא לא יכול היה לראות.

ש. שואל אותך חוקר מח"ש בשורה 373, מצטט. נכון?

ת. נכון.

ש. בהיכרות שלך עד עכשיו אם אני מקפיא את התמונה, לא ראית איזה עבירה שבוצעה על ידי החוקר?

ת. לא.

ש. את אומרת ב-376, מצטט.

ת. נכון.

ש. ז"א עד שחוקר מח"ש אומר לך על הסיפור הזה כל האירוע הזה בכלל לא חריג. נכון?

ת. נכון.

ש. ב-380, מצטט. אני אומר לך שאת לא ראית שהמטרה שלו שהוא רוצה להכניס אותו לחדר כדי להפחיד את העצור נכון?

ת. נכון.

ש. את מספרת שהיה מקרה ב-390, מצטט. מה זה? היה עוד מקרה של חוקר שנכנס עם עצור לחדר?

ת. אני לא זוכרת.

ש. אם מישהו יספר לך שאת היית באותו יום לא עם כלבה אחת, אלא עם שלושה ארבעה כלבים, זה יכול להיות?

ת. אני??????????????????????? עם שלושה כלבים????????????

ש. כן.

ת. ממש לא.

ש. ואם מישהו יגיד שהקטין שנכנס הרביץ לכלבה שלך?

ת. ממש ממש לא.

ש. לא נכון?

ת. לא.

ש. לא נתן לה מכה?

ת. הוא לא יכול להתקרב אליה.

ש. ז"א מי שיגיד שהוא נתן סטירה לכלבה שלך...

ת. שקר.

ש. שקרן?

ת. שקרן.

ש. גם מי שיגיד שנכנס עם יותר מכלב אחד שקרן.

ת. איפה אני אשים אותם?

ש. אני שואל.

ת. אין מצב כזה.

ש. היה עוד קטין שהוכנס או מפוחד והראו לו את הכלב שלך?

ת. לא. הכלב שלי זה לא תצוגה.

ש. אז היה עוד סיטואציה כמו שהראית לנו?

ת. פעם שניה שהם באו.

ש. ספרי עליה.

ת. ישבתי באותו מקום באותו חדר והם באו להיכנס שוב ויצאו.

ש. מי בא להיכנס שוב?

ת. אני חושבת שזה החוקר ועוד עצור.

ש. את זוכרת מה נאמר בשלב הזה? מה אמר החוקר? אם הוא אמר משהו?

ת. לי?

ש. לך? לשוטר שהיה לידך?

ת. לא.

ש. זה לא שהיה שלט שאסור להיכנס לחדר הזה נכון?

ת. לא היה.

ש. גם לא אמרת עד מתי החדר הזה ברשותך?

ת. הוא לא ברשותי.

ש. זה לא שמישהו שנמצא יודע מתי את אמורה לעזוב?

ת. נכון.

ש. יכול להיות שאת תעזבי ב-22:00 יכול להיות ב-21:30.

ת. נכון. גם שמים שם לפעמים עצורים.

ש. יכול להיות שאני כחוקר צריך מסמך. יש הרבה סיבות להיכנס לחדר הזה נכון?

ת. כן.

ש. נניח שאני רוצה לבדוק לגבי הסעה מי לוקח את העצורים חזרה לתחנה. אני אכנס, אראה את הכלב ואצא, יש לי אינדיקציה מתי הפעם הבאה שאני יכול להיכנס לחדר ואת יוצאת?

ת. לא. אתה יכול להיכנס. גם כשאני שם אתה יכול להיכנס.

ש. מה עשתה הכלבה במקרה השני?

ת. אה.. לא נראה לי שהיא עשתה משהו. אני לא זוכרת.

ש. את אומרת במח"ש שהיא קמה ורצתה ללכת לכיוון שלהם?

ת. אם אתה אומר.

ש. באופן אוטומטי כל פעם שהכלבה תפתח הדלת היא תרצה לקום ולראות מה יש שם נכון?

ת. כן.

ש. אז זה לא חריג?

ת. לא.

ש. את אומרת במח"ש שבמקרה השני הכלבה לא נבחה? מפנה לשורה 390.

ת. יכול להיות, כן.

ש. זה המקרה השני?

ת. כן.

ש. ז"א במקרה השני הכלבה אפילו לא נובחת?

ת. כן.

ש. במקרה השני תתארי לנו מה היה?

ת. מה היה במקרה השני... אממ.. גם הם אה.. פתחו את הדלת ונבהלו והלכו. זהו. לא נשארו שם.

ש. מגיע השלב שאני לא בטוח שאמרת את הדברים האלה במח"ש, אולי מישהו הכניס משהו ואת לא קראת אותו כי אם כל מה שאת מספרת לנו עכשיו הוא נכון, לא יכול להיות שהתיאור יהיה שהחוקר תפס את העצור מהחולצה והכניס אותו לחדר. מי שמתאר את זה לא דובר אמת?

ת. הם פתחו את הדלת וסגרו.

ש. את לא סיפרת לנו שמישהו מושך מישהו ומכניס אותו לחדר.

ת. נכון.

ש. אז אם מישהו אומר שהחוקר תפס אותו מהחולצה ומשך אותו לתוך החדר.

ת. הוא החזיק אותו אבל הוא לא הכניס אותו לתוך החדר.

ש. הוא החזיק אותו בצורה חריגה? שנראתה לך לא תקינה?

ת. לא. עצור. לא היה נראה לי משהו חריג שם. ככה אמרתי מהתחלה.

ש. אני מקריא לך את כתב האישום. אני רוצה שתספרי לי אם משהו מזה מתאים לתיאור שאת ראית. מקריא מס' 3 לכתב האישום.

ת. היה אזיקים כן.

ש. ידיים או רגליים?

ת. רק ידיים. איפה הוא תפס אותו? איפה שתופסים עצור, בזרועות.

ש. אני אומר לך שהשוטר תופס אותו בעורף מהחולצה (מדגים), דוחף אותו לתוך החדר שבו את נמצאת. היה משהו כזה?

ת. לא.

ש. לא רק זה, הוא גם באותו זמן מטיח את הגוף של הקטין לקיר ואומר לכלבה תפסי אותו כשאת נמצאת והכלבה מתקדמת... מקריא את ס' 3.

ת. לא.

ש. מה לא?

ת. לא היה דבר כזה.

ש. לא היה אפילו קרוב לזה, נכון?

ת. לא. היה מצב שהעצור נבהל, גם אני הייתי נבהלת, אבל הוא לא היה בתוך החדר.

ש. לא איימו עליו להודות בחקירה, לא זרקו אותו לקיר?

ת. לא. הכל היה עניין של שניות ואי אפשר להתקרב לכלב שלי.

ש. אני מפנה לשורה 451, מצטט. את אמרת דבר כזה?

ת. זה מה שאתה מקריא, אבל זה לא.

ש. יכול להיות שהחוקר רשם דברים שלא אמרת. את זוכרת שאמרת דבר כזה לחוקר מח"ש או שקרה דבר כזה?

ת. אני לא זוכרת שאמרתי דבר כזה, אני לא זוכרת מה קרה בכל השש שעות של החקירה.

ש. אבל בוודאות לא קרה דבר כזה?

ת. לא. הוא החזיק אותו כן, אבל לא משך אותו מהחולצה לתוך החדר.

ש. מקריא מס' 6 לכתב האישום. דבר כזה היה? משהו קרוב לזה היה?

ת. לא.

ש. ולפני שהוא מוציא אותו הוא גם מאיים עליו, וזה לידך, הוא אומר לו שאם לא ישתף פעולה הוא יראה את הכלבה שוב. אם היה קורה משהו קרוב לזה היית מדווחת על זה נכון?

ת. כן.

ש. גם היית אומרת לו להפסיק עם זה?

ת. הייתי אומרת לו שלא בשביל זה אני פה.

ש. בינינו, גם כואב לראות אם מישהו עושה דבר כזה, גם אם הוא שוטר או לא.

ת. נכון.

ש. זה לא משהו שהיית שוכחת או לא זוכרת, נכון?

ת. נכון.

ש. שואלים אותך לגבי הסיטואציה הזו של המשקוף, בשורה 431, מצטט. מה זה אולי?

ת. אולי זה קרה, אבל לא משהו שאני ראיתי.

ש. את אומרת כמה דקות לפני זה שמה שראית זה הדלת נפתחת, הם משוחחים והדלת נסגרת?

ת. נכון.

ש. בשלב מאוחר יותר, נכנסת לחדר חקירה שלך הגב' בת שבע. למה את עושה פרצוף כזה? גם אני עושה פרצוף כזה כשאני אומר את שמה... אבל למה את?

ת. אף אחד לא אוהב אותה. זה בסדר.

ש. ואז בת שבע אומרת לך שאותם קטינים אמרו לה שהחוקר הכניס אותם אל הכלב. מפנה לשורה 546, מצטט.

ת. נכון. כי הם ניסו להתעקש איתי שהוא נכנס פנימה.

ש. היא שואלת אותך אם שני הקטינים חשו מאוימים מהתנהגות הכלב, את אומרת בהחלט כן. מה זה חשו מאוימים?

ת. ז"א שהם נבהלו והרגישו אי נעימות.

ש. גם החוקר נבהל מהכלב. גם הוא הרגיש מאוים מהכלב?

ת. מאמינה שכן.

ש. בתשובה שלך, ז"א שכל מי שנכנס לחדר והכלב עשה לו רר... הוא מאוים?

ת. נכון.

ש. בשורה 551, מצטט. מה זה לא יודעת?

ת. לא יודעת מה הוא אמר להם. ממה שאני ראיתי, לא. לא היה.

ש. היא שואלת אותך באיזה שפה הוא דיבר עם הקטינים? מקריא משורה 555.

ת. נכון.

ש. אם היה משהו שלא מסתדר לפי התיאורים שאמרתי לך, היית מיחסת לזה חשיבות נכון?

ת. כן.

ש. אבל זה היה נראה לך שיגרתי לחלוטין?

ת. כן.

ש. ואז היא קובעת לך עובדה שחד משמעית זה לא היה תמים, מצטט. אז כן? מה את רוצה לרצות אותה? למה את אומרת את זה?

ת. לא. אין לי מה לרצות אותה פה. כן היתה חקירה לא הכי נעימה עם בת שבע אבל...

ש. את מפחדת ממנה?

ת. אין לי מה לפחד ממנה.

ש. אני ראיתי שהיא צועקת עליך.

ת. כן. אני לא מפחדת מצעקות.

ש. אל תגידי שלא חששת ממנה? היא צועקת עליך.

ת. זה מצב לא נעים, כן. היא שאלה מי זה החוקר ואמרתי לה שאני לא יודעת מי זה.

ש. בשורה 558 ואילך, מצטט. זה אחרי שאמרת לה שהוא לא הכניס אותם לחדר. את ענית ב-562 שהוא בכה וצעק.

ת. נכון. אמרתי שהוא בכה וצעק. הוא נבהל מהכלב.

ש. מזה הסקת שהוא מאיים עליהם?

ת. בסופו של דבר מהתחלה אמרתי שלא ראיתי משהו חריג שם. אחרי חקירה של 6 שעות...

ש. יכול להיות שבשלב הזה של החקירה הלא נעימה כבר לא באמת בכוונת מכוון אבל רצית רק לגמור עם העדות הזו?

ת. רציתי בהתחלה לגמור עם העדות הזו.

ש. אני אומר שזרמת איתם, כבר התייאשת?

ת. הם ניסו להראות לי כיוונים שונים. כן. כבר די. כמה אפשר לשאול אותי שאלות.

ש. את העצור השני לא שמעת בוכה, כך את אומרת לבת שבע נכון?

ת. נכון.

ש. מצטט משורה 576 ואלך. ז"א גם בסוף החקירה שלך עדיין מבחינת האירוע הראשון נורמלי לחלוטין.

ת. נכון.

ש. את לא רואה בו משהו חריג?

ת. נכון.

ש. מישהו הזהיר אותך שאת עלולה לאבד את העבודה שלך?

ת. כן.

ש. אולי באחת השיחות הפתוחות?

ת. כן.

 

לשאלת ביהמ"ש:

ש. את הרגשת מאוימת בשיחות הפתוחות שלא נרשמו? כשזה מפסיק להיות חקירה וזה נהיה שיחה פתוחה. מה התחושה שלך?

ת. החוקר מנסה להיות חבר שלי ולדבר איתי על חיי המשפחה ומעבר לזה, וכשבת שבע נכנסה אליי לחדר אז הרגשתי לא נעים כי היא התחילה להגיד לי שאם אני לא אומר לה מי החוקר שנכנס לחדר אז אני לא אצא מפה וגם חברים שלי.

 

המשך:

ש. איפה זה מופיע בחקירה שלך?

ת. לא מופיע.

ש. אבל היא אמרה את זה?

ת. כן.

ש. יש דו שיח עם החוקרים שלא מופיע פה ובדו שיח הזה גם מאיימים לך על העבודה נכון?

ת. כן.

ש. אני מציג לך שרטוט של התחנה איפה ישבת עם הכלבה. זה החדר?

ת. אני מאשרת שהשרטוט שלך תואם למציאות.

 

חקירה נגדית לעו"ד כרמל:

ש. את זוכרת את ההתנהגות של הבגירים בשטח? האירוע הראשון?

ת. כן, הם היו מאוד אגרסיביים ושיכורים, או מסטולים אני לא יודעת מה הם היו.

ש. אחד מהם ניסה להשתין עליך?

ת. נכון. גם ניסה להרים עלי יד.

ש. זה בסדר לנסות להשתין על שוטרת?

ת. ממש לא.

ש. את בת בית בתחנת שלם, את מגיעה לשם פעם פעמיים בשבוע?

ת. נכון.

ש. מניסיונך שם ומניסיונך בתחנות אחרות, יש מצלמות בתחנות משטרה?

ת. נכון.

ש. את ידעת שהמקום שבו המכוניות חונות עד המעלית שמעלים אותם לקומה שלישית, זה מצולם כל הזמן?

ת. נכון. גם בחדר שישבתי בו.

ש. אותי מעניין למטה.

ת. אוקיי.

ש. את לא תעזי בחקירת מח"ש לשקר ביודעין על משהו שאת יודעת שמצולם?

ת. נכון.

ש. ניסו להראות לך בחקירה במח"ש את הצילום של מה שקרה בשטח?

ת. לא. הראו לי סרטון אחד.

ש. את הסרטון של מה שהיה בשטח הראו לך?

ת. לא.

ש. בשורה 507, מצטט. אני אומר לך שמכל העדויות עולה שמי שעשה את זה זה עלי וג'ון, הם אישרו את זה. יכול להיות שאת טועה כשאת אומרת עזיז?

ת. לא הייתי בטוחה כי לא הייתי.

ש. אני אומר לך שמי שעשה את זה הם עלי וג'ון ולא עזיז.

ת. אוקיי.

ש. אז יכול להיות כשאת אומרת נראה לי עזיז טעית בנקודה הזו או שהחוקר לא רשם במדויק את דברייך?

ת. אני לא זוכרת.

 

חקירה נגדית לעו"ד בולוס:

ש. כשהגעתם לתחנת המשטרה ודרוויש היה שם, את מאשרת שדרוויש השתולל בתחנה?

ת. כן.

ש. איך הוא השתולל? מה הוא עשה?

ת. גם במעצר עצמו הוא השתולל. באוטו הוא לא רצה.. כשנכנסנו פנימה הוא לא רצה להיכנס במסדרון לכיוון המעלית. ולמעלה הבנתי שהוא דפק את הראש שלו בקיר.

ש. תתארי לנו מה ג'ון עשה כדי להרגיע או להשתלט על דרוויש?

ת. הוא לא לקח את העצור.

ש. את ראית את דרוויש כשהוא השתולל בתחנה?

ת. כן. למעלה כשעברתי שם במסדרון.

ש. את ראית את ג'ון ועלי מנסים להשתלט עליו?

ת. מנסים להרגיע אותו.

ש. את זוכרת מה עשה ג'ון כדי להרגיע אותו?

ת. אני חושבת שהוא דיבר איתו ואמר לו להירגע.

ש. עלתה טענה שג'ון תקף את דרוויש.

ת. לא.

ש. אז כל מה שעשה ג'ון זה רק להרגיע את דרוויש נכון?

ת. כן. כמו בשטח שניסו להרגיע אותו.

ש. את מאשרת שהוא הגיש לו מים בתחנה?

ת. אני לא זוכרת. אם אמרתי את זה אז כן.

ש. את יכולה לתאר לביהמ"ש באיזו צורה ג'ון התנהל מול אותו דרוויש? בתחנה.

ת. הוא ניסה להרגיע את הרוחות.

ש. הוא הצליח?

ת. לא.

ש. דרוויש היה כל כך שיכור שאף אחד לא הצליח להרגיע אותו?

ת. כן. לא עניין אותו שום דבר.

 

חקירה חוזרת:

ש. אני מנסה להבין דבר פשוט. במהלך החקירה שלך את חוזרת ומשתמשת בביטוי שהחוקר הכניס עצור אחד, שני עצורים. אני מפנה לשורה 610 למשל. אילו פה את אמרת שלא היה שום שלב שהקטינים והחוקר נכנסו לחדר שלך.

ת. נכון.

ש. אז כשאת חוזרת על הפועל הכניס את העצורים, על מה את מדברת? על איזה חדר את מדברת?

ת. אני מהתחלה ועד הסוף וגם כשהכניסו אותי עם ג'ון בחקירה. שמתי לב שהיא מנסה להשתמש במילה שהוא נכנס לתוך החדר ואמרתי לה, הוא לא נכנס פנימה. אף פעם הוא לא נכנס פנימה לתוך החדר איפה שהכלבה ישבה.

ש. כשאת משתמש בפועל 'נכנס'. לאיזה חדר את מתכוונת או שזה מה שהחוקר כתב?

ת. שוב, אני עומדת על זה מהתחלה ועד הסוף, הם לא נכנסו אליי לתוך החדר. יכול להיות שהוא התכוון לחדר הגדול.

ש. יכול להיות שאת התכוונת לחדר הגדול?

ת. כן. אולי לחדר הגדול אבל לא לחדר הקטן. כי הרי ראיתי אותם.

ש. אז את אומרת שיכול להיות שהחוקר הכניס את הקטין לחדר הגדול.

ת. אני הייתי עם דלת סגורה.

ב"כ הצדדים: אנו מוותרים על ע"ת 15.

 

ע"ת מס' 2 , מר עבד אל רחמאן אבו עמיר לאחר שהוזהר כדין:

 

חקירה ראשית:

ש. בן כמה אתה?

ת. 17 וחצי.

ש. תספר לבית המשפט מה קרה בתחנת שלם כשהיית שם ב-7.10.2017?

ת. לספר הכל?

ש. אתה הגעת לשם כי היית עצור, אותנו פחות מעניין למה היית עצור, אני מבקשת שתספר עם מי המתנת שם בתחנה ומה קרה איתו?

ת. לקחו אותי ממגרש הרוסים חקרו אותי ברחוב סאלח א-דין, אני הייתי עם עוד אחד שגם הוא היה בתיק שלי.

ש. איך קוראים לו?

ת. מחמוד אבו סביח. אני הראשון שחקר אותי חוקר בשם סאמר, סיימתי חקירה שמו אותי בחדר אחר, ישבתי שם, היו עוד כמה שוטרים באותו חדר ועוד אזרח.

ש. מי זה האזרח?

ת. קוראים לו דיאב.

ש. קטין בגיר?

ת. לא יודע. השוטר לקח אותו, זה שישב לידי, לקח אותו לאיפה שהכלב נמצא הוא התחיל לצעוק ולבכות, החזירו אותו, אחרי חמש דקות אותו שוטר לקח אותי ידעתי שהוא לוקח אותי לכלב, אמרתי לו שאני מפחד מכלבים, הוא פתח את הדלת, מי שעמדה שם החזיקה את הכלב. הוא התחיל לעשות תנועות עם הרגליים ולדפוק עם הרגליים, החוקר שהחזיק אותי, זה לא סאמר שחקר אותי, מישהו אחר. הכלב התחיל לנבוח, אחרי זה הוציאו אותי.

ש.כ.ה היית בתוך החדר הקטן עם הכלב?

ת. כן, אבל הכלב לא התקרב אלי, הוא רק נבח.

ש.כ.ה היית בדלת או נכנסת לתוך החדר?

ת. נכנסתי והוא סגר את הדלת.

ש.כ.ה היית בתוך החדר והדלת הייתה סגורה? אתה החוקר והאישה?

ת. כשהוא סגר את הדלת אני הייתי לבד, הוא עמד מבחוץ.

ש.כ.ה היית לבד עם הכלב והאישה?

ת. כן.

 

בית המשפט מעיר את הערותיו לפיהן גרסתו של העד שקרית וזאת בלשון המעטה.

 

ב"כ המאשימה: אין לי שאלות נוספות.

 

העד: אמרתי את כל מה שקרה, אין לי מה לשקר. כל מה שהיה סיפרתי.

כשראיתי את הכלב הוא סגר את הדלת עלי, הוא יצא החוצה, הוא סגר את הדלת אבל עדיין החזיק את הדלת. לשאלת בית המשפט האם הייתי בחוץ או בפנים אני משיב שהייתי בפנים. לשאלת בית המשפט האם נחקרתי בערבית אני משיב שהחוקר דבר ערבית, כל הזמן נחקרתי בערבית. לשאלת בית המשפט האם בת שבע חקרה אותי בערבית אני משיב שלא, פעם ראשונה זה בעברית, פעם שנייה היה נוכח מתורגמן. חזרו על החקירה כי בחקירה הראשונה לא הבנתי כלום כי זה היה בעברית.

 

חקירה נגדית לב"כ נאשם 3:

ש. אני מקריא לך מכתב האישום, תאמר לי אם זה נכון מה שאני אומר, אני אומר לך שאתה פחדת להיכנס לחדר ותפסת את המשקוף של החדר זה נכון?

ת. לא נכון.

ש. אני מקריא מכתב האישום מסעיף 6.

ת. זאת פעם שנייה שהחזקתי במשקוף.

ש. פעמיים הכניסו אותך לחדר?

ת. פעם אחת. אני חזרתי מהחדר של הכלב לחדר החקירה, אצל החוקר סאמר, ישב גם חבר שלי סיים את החקירה שלו, הוא אמר לי אני אחזיר אותך לחדר של הכלב והתחיל למשוך אותי ואני החזקתי את המשקוף.

ש. אני אומר לך שאתה במח"ש לא אמרת להם לא בפעם הראשונה ולא בשנייה שתפסת במשקוף.

ת. אני סיפרתי להם הכל.

ש. אני אומר לך גם שבשתי העדויות שלך במח"ש לא אמרת שהחוקר דחף אותך לתוך החדר.

ת. אבל אני כן נכנסתי לחדר והוא סגר את הדלת.

ש. בשתי הפעמים שמח"ש חקרו אותך לא אמרת להם שהחוקר דחף אותך לחדר.

ת. אני סיפרתי את כל מה שקרה איתי בדיוק.

ש. אתה לא מספר בשתי העדויות במח"ש שהכלבה התקרבה אליך ואתה צעקת.

ת. סיפרתי את הכל, הכלב התחיל לנבוח אבל לא התקרב אלי. גם אמרתי שהייתה לו מסיכה.

ש. כשאתה דיברת שהיה עוד חבר שלך שם, איך קראו לחבר שלך?

ת. זה שהיה איתי באותו תיק? או שישב לידי?

ש. זה שהיה בחדר עם סאמר.

ת. מחמוד אבו סביח.

ש. אני אומר לך שאתה לא מפחד מכלבים.

ת.  באותו יום עד עכשיו איך שאני רואה כלב אני בורח.

ש. אתה גם אוהב להגזים, דאווין.

ת. למה לי להגזים?

ש. אני אומר לך שאתה אמרת לאבו סביח שהכניסו לך ארבעה כלבים לחדר.

ת. אני משקר זה חבר שלי.

ש. סתם אמרת לו את זה?

ת. היה כלב אחד.

ש. למה אמרת לאבו סביח שהיו 4?

ת. לא סיפרתי לאף אחד, סיפרתי לחבר שלי.

ש.כ.ה למה אמרת לחבר שלך 4 כלבים אם היה אחד?

ת. ככה.

ש. אמרת לו גם שהרבצת לכלבים.

ת. לא.

ש. מי שאומר שהרבצת לכלבים משקר?

ת. כן הוא משקר. איך הרבצתי לכלב?

ש. לא אמרת את זה?

ת. לא.

ש. אני רוצה שאתה תגיד לי מה אומר הבחור הזה, אני משמיע לך הקלטה. ותגיד לי מי זה גם. זה אתה נכון?

ת. זה חבר שלי אמרתי לו את זה. סיפרתי לחבר שלי על 4 כלבים.

ש. אז כן סיפרת שהרבצת, הרגע אמרת לא.

ת. אני לא אמרתי שהרבצתי.

ש. תקשיב טוב מה אתה אומר.

ת. אני לא רוצה כלום בכל התיק הזה אפילו לא ידעתי שהתלוננתי.

ש. נכון שלא הכניסו אותך לחדר הזה עם הכלבים ואתה סתם אמרת?

ת. כן הכניסו אותי.

ש. אני משמיע לך שיחה, אחרי שהכניסו אותך כמו שאתה מספר לחדר, אתה צוחק ואתה אומר שאתה רבצת לכלבים.

ת. אתה מתכוון שישבתי עם החבר שלי

ש. כן.

ת. כי הוא צחק עלי.

ש. לא אתה צוחק ואומר שהרבצת לכלבים.

ת. הוא צחק עלי, גם אני צחקתי.

ש. אחרי שהכניסו אחותך לכלב אתה צוחק ואומר לו הרבצתי לכלב.

ת. כשהושיבו אותי לידו הוא צחק עלי כי אמרתי לו שאני מפחד מכלבים. וצחק על איך שנראיתי, אז צחקתי איתו.

ש. ואמרת לו שהרבצת לכלבים, נכון?

ת. הוא שאל אותי מה קרה איתי, אמרתי לו זה מה שקרה איתי, התבדחתי איתו אמרתי לו 4 כלבים.

ש. אמרת לו שהרבצת לכלבים נכון? בצחוק לא בצחוק, אמרת.

ת. אני לא אמרתי ברצינות.

ש. אבל אמרת?

ת. כן אמרתי, סיפרתי לו הכל.

ש.  למה לפני שהשמעתי לך את ההקלטה אמרת שזה לא נכון? למה שיקרת?

ת. כי בהתחלה התחלת להגיד לי 4 כלבים, הרבצת לארבעה כלבים.

ש. עכשיו פה שיקרת אמרת שלא אמרת דבר כזה שהרבצת ל-4 כלבים, אני משמיע לך את ההקלטה אתה אומר כן אמרתי את זה בצחוק.

ת. אני לא סיפרתי לך ששמעתי את זה, כי לא שמעתי משהו בכלל. אבל סיפרתי לחבר שלי כל מה שקרה.

ש. מה עשתה האישה עם הכלב?

ת. החזיקה אותו ברצועה.

ש. היא ראתה שהכלב בא להתנפל עליך?

ת. היא החזיקה אותו. שאלה לא במקומה, היא החזיקה את הכלב.

ש. היא אמרה לו משהו?

ת. לא. רק החזיקה את הכלב.

ש. היא צחקה?

ת. לא, כלום, רק החזיקה את הכלב.

ש. אתה היית עם אזיקים?

ת. כן.

ש. מה שאתה מספר לנו פה זה שהחוקר עזב אותך הכניס אותך לתוך החדר, סגר את הדלת כשהוא בחוץ ואתה בפנים עם הכלבה והכלבנית?

ת. כן, אבל כשהוא סגר את הדלת עמדתי בדלת החזקתי את הדלת.

ש. ניסית לפתוח?

ת. כן. ואז הוא פתח.

ש. הוא לא החזיק את הדלת מאחורה?

ת. החזיק. אבל הוא פתח את הדלת.

ש. את זה אתה לא מספר למח"ש, למה?

ת. אז לא ידעתי למה, בזמנו לקחו אותי אמרו לי זה סיפור שקשור לכלב, התחילו לדבר איתי, התחילו לשאול אותי רק על הכלב ועל החוקרים איך הם נראים, שאלות מהסוג הזה.

ש. על מה היית עצור במשטרה?

ת. יידוי אבנים.

ש. היית עצור על יידוי אבנים, זרקת אבנים? מה נסגר בתיק הזה?

ת. אני לא עשיתי כלום, לא יידיתי אבנים. שוחררתי למעצר בית.

ש. מה נגמר בתיק הזה? הודית?

 

ב"כ המאשימה: בשלב זה, אנו חוזרים בנו מהאישום השני, בהסכמה.

 

<#9#>

החלטה

מורה על ביטול האישום השני מחוסר אשמה.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ט, 12/12/2018 במעמד הנוכחים.

 

שרון לארי-בבלי, שופטת בכירה

רוצה תוצאות? התקשר/י עכשיו!
08-6344344   |   050-2777172

לפרטים נוספים צור/י קשר



בניית אתרים - טואול